יום חמישי, 31 במרץ 2011

אני חוצב אותך בגוש קשה של שיש

אֲנִי חוֹצֵב אוֹתָך בְּגוּשׁ קָשֶׁה שֶׁל שַׁיִשׁ

אֲנִי חוֹצֵב אוֹתָךְ
בְּגוּשׁ קָשֶׁה שֶׁל שַׁיִשׁ,
צְפוּנָה בַּסֶּלַע, יָפָתִי,
שְׁלֵמָה לְלֹא מְתוֹם.
אִזְמֵל חוֹתֵך יָדִי,
דָּמִי נִגָּר עָלַיִךְ,
וְחַמּוּקַיִךְ הַצְּחוֹרִים
עוֹטִים צָעִיף אָדֹם.

שָׁנִים אֲנִי עָמֵל
לִבְרֹא אוֹתָךְ מֵאֶבֶן,
דְּמוּתֵךְ נִצֶּבֶת לְפָנַי
צְלוּלָה בְּתוֹךְ לִבִּי.
שְׁבִיב אַחַר שְׁבִיב
אֲנִי גּוֹלֵף בְּשֶׁקֶט,
וְאַתְּ הוֹלֶכֶת וְנִגְלֵית
יוֹצֵאת מִתּוֹךְ קִרְבִּי.

רַגְלַיִךְ חֲטוּבוֹת,
גּוּפֵךְ תָּמִיר כְּדֶקֶל,
שָׁדַיִךְ אַגָּסִים בְּשֵׁלִים,
זְקוּרֵי פִּטְמָה, גֵּאִים.
אָצִיל רֹאשֵׁךְ, זָקוּף,
עָטוּר שֵׂעָר כְּנֵזֶר,
וּמַבָּטֵךְ רַךְ וְעָמֹק
צוֹפֶה לַמֶּרְחַקִּים.

זוֹכֵר אֲנִי צְחוֹקֵךְ
פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף,
וּמוֹר שְׂעָרֵךְ
נִיחוֹחַ פִּרְחֵי בַּר,
וְאֶת טַל דִּמְעָתֵךְ
כְּשֶׁיָּצָאת לַדֶּרֶךְ,
אָבַדְתְּ בִּנְתִיבֵי חַיִּים
רַק זִכָּרוֹן נוֹתָר.

אֲנִי בּוֹכֶה,
דְּמוּתֵךְ רוֹאֶה,
בָּאֶבֶן הִיא טְבוּעָה.
הִנָּךְ יָפָה,
יָפָה תִּהְיִי,
נִצְחִית אַתְּ אֲהוּבָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה