הַדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַנְּשָׁמָה
אֲהוּבַת הַסּוֹפֵר הִיא מְטֹרֶפֶת,
שֶׁמָּשְׁכָה בְּמַעֲצוֹר הַחֵרוּם
וְיָרְדָה מֵהָרַכֶּבֶת שֶׁל הַחַיִּים הַיָּפִים,
שֶׁמִּסְתַּיְּמִים בְּבֵית הַמְּשֻׁגָּעִים
שֶׁל הַשְּׁפוּיִים.
הִיא הַקֹּטֶב הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַמַּגְנֵט
שֶׁלֹּא נִמְשָׁךְ לַטּוֹב אוֹ לָרַע,
כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעוּ עַל יְדֵי פּוֹלִיטִיקָאִים מֵתִים,
בְּמַעֲרָכוֹת מַעֲלוֹת חֲלוּדָה
שֶׁל עֶקְרוֹנוֹת הַחֶבְרָה.
יֵשׁ לָהּ יָד בּוֹנָה וְיָד הוֹרֶסֶת,
וְלֵב שֶׁמְּנַסֶּה לִלְכֹּד אֶת הַזְּמַן,
אוֹתוֹ הִיא רוֹצָה לִסְגֹּר
בְּקֻפְסָה גְּדוֹלָה,
שֶׁלֹּא יִזְלוֹג וְיֵלֵךְ לְאִבּוּד.
אָז אֵין כָּל פֶּלֶא, כְּשֶׁהַלַּיְלָה יוֹרֵד,
וְהַצִּפּוֹרִים שׁוֹתְקוֹת, עֵינֵיהֶן שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת שֶׁל פַּחַד,
הִיא לוֹגֶמֶת זְמַן וַחֲוָיוֹת, מִצְטַיֶּדֶת בְּתִקְוָה,
וְיוֹצֵאת לַמַּסָּע הָאָרֹךְ,
אֶל הָאוֹר, הָאַהֲבָה.
וְיֵשׁ לָהּ כּוֹכָב זוֹהֵר
שֶׁהוּא קָרוֹב אֲבָל רָחוֹק,
נִמְצָא מַמָּשׁ לְיָד
אֲבָל הַדֶּרֶךְ אֵלָיו אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה,
הַדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַנְּשָׁמָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה