יום חמישי, 31 במרץ 2011

נוסע סמוי בליבך

נוֹסֵעַ סָמוּי בְּלִבֵּךְ

אֲנִי נוֹסֵעַ סָמוּי בְּלִבֵּךְ,
כֹּה קָרוֹב, כֹּה רָחוֹק,
שֻׁתָּף דּוֹמֵם, מִסְתּוֹרִי,
לְכָל הַחֲוָיוֹת.
רוֹאֶה פְּגִישָׁה,
נִיצוֹץ קָטָן,
זִיק שֶׁל תִּקְוָה,
וּלְפֶתַע גּוֹאֶה בָּךְ
גַּל שֶׁל תְּשׁוּקָה,
אַהֲבָה מִתְלַקַּחַת, אֵשׁ,
מְדוּרַת לָ"ג בָּעֹמֶר אֲדֻמָּה,
בּוֹעֶרֶת בְּאָבְדָן חוּשִׁים,
נִצְחִית בְּכָל שְׁנִיָּה,
יוֹקֶדֶת בְּטֵרוּף,
מְכַלָּה כָּל פִּנָּה,
וְהַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת –
יוֹם, חֹדֶשׁ, שָׁנָה.
וְאָז בַּלָּאט הַלֶּהָבָה דּוֹעֶכֶת
וְאוּד עָשֵׁן נוֹתָר,
אַתְּ לָעוֹלָם מְחַיֶּכֶת
וְעָמֹק פְּנִימָה בּוֹכָה,
וַאֲנִי שֶׁנִּכְוֵיתִי,
אֲנִי שְׁטוּף דִּמְעָה,
אֲנִי הַנּוֹסֵעַ הַסָּמוּי שֶׁלָּךְ,
בִּסְפִינַת הַנְּשָׁמָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה