זוּג צָעִיר יוֹצֵא לְמַסָּע
זוּג צָעִיר יוֹצֵא לְמַסָּע
עַל נְהַר הַחַיִּים,
סִירָתָם עֵץ אַלּוֹן מְשֻׁבָּח,
הֵם חוֹתְרִים.
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת לְחָיֵיהֶם
מִבַּעַד עַנְנֵי נוֹצוֹת אֲצִילִים,
רוּחַ שַׁחֲרִית פּוֹרֶטֶת שִׁיר אַהֲבָה
עַל קְנֵי סוּף יְרֻקִּים.
הַבֵּט אֲהוּבִי, הִיא אוֹמֶרֶת,
אִי קָטָן עָטוּר דְּקָלִים,
נַחֲנֶה וְנָנוּחַ בְּשֶׁקֶט,
גַּם צֵידָה נִקַּח לַדְּרָכִים.
זֶהוּ אִי הַחָכְמָה,
הוּא אוֹמֵר לָהּ,
כָּאן גָּר מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים,
הוּא מַכִּיר וְיוֹדֵעַ כָּל דֶּרֶךְ,
הוּא עָבַר אֶת אָרְחוֹת הַחַיִּים.
הוּא יֵיטִיב לְהַתְווֹת מַסָּעֵנוּ,
אַךְ מְחִיר הוּא גּוֹבֶה, כֹּה יָקָר,
בְּאָבְדָן הַתְּמִימוּת נְשַׁלֵּם לוֹ,
נְתִיבֵנוּ יְשַׁנֶּה הוּא לָעַד.
נַעֲצֹר אֲהוּבִי, הִיא לוֹחֶשֶׁת,
הֵם עוֹצְרִים.
אִישׁ זָקֵן מְקַבֵּל פְּנֵיהֶם,
שָׂב שֵׂעָר וְכָפוּף, כְּמוּשׁ פָּנִים,
בְּגָדָיו צְחוֹרִים לְלֹא כֶּתֶם,
עֵינָיו מַעְיָנוֹת עֲמֻקִּים.
בְּרוּכִים הַבָּאִים, יַלְדֵי אֹשֶׁר,
אֶל גַּן עֵדֶן גַּרְעִין הַחַיִּים,
מַה תִּרְצוּ מֵהַגַּן לָקַחַת
כְּצֵידָה לַמַּסָּע בַּדְּרָכִים?
אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁאֹל רַק רָצִינוּ,
כִּי רַבִּים וְשׁוֹנִים הַנְּתִיבִים,
וְאֵי חוֹף בּוֹ נִבְנֶה אֶת בֵּיתֵנוּ,
וְנַכֶּה שֹׁרָשִׁים עֲמֻקִּים?
אָז חִיֵּךְ הַזָּקֵן וְאָמַר,
וְקוֹלוֹ צָלוּל וְעָמֹק,
הַנָּהָר רָחָב עַד אֵין קֵץ,
יוּבָלָיו רִבּוֹא רְבָבוֹת,
אֵין הַתְחָלָה אוֹ סוֹף לוֹ,
אַךְ יֵשׁ אֹשֶׁר שֶׁל מְקוֹרוֹת.
אִם בְּיַחַד תַּחְתְּרוּ,
כָּל אֶחָד בִּמְשוֹטוֹ,
וְקֶצֶב אֶחָד לָכֶם,
תְּתָאֲמוּ וְלֹא תִּתְחָרוּ;
אִם תָּחוּשׁוּ בַּזֶּרֶם הַנּוֹשֵׂא
וְעִמּוֹ תְּנַגְּנוּ,
תַּעַמְדוּ בְּסוּפוֹת וּבַגֶּשֶׁם
וְאִישׁ בִּרְעוּתוֹ תִּתְמְכוּ –
אָז תֵּישִׁיר סְפִינַתְכֶם בִּנְתִיבָהּ
וְתַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים,
וּבַיִת תִּבְנוּ לְתִפְאֶרֶת
וְיִהְיֶה לָכֶם בֵּית עוֹלָמִים.
יַלְדֵיכֶם הַמַּסָּע יַמְשִׁיכוּ,
כָּל אֶחָד אֶת דַּרְכּוֹ יִבְחַר,
יַלְדֵיהֶם אֶת דַּרְכָּם יַמְשִׁיכוּ,
כִּי אֵין קֵץ לַמַּסָּע בַּנָּהָר.
וְרָאִיתִי זוּגוֹת אוֹהֲבִים,
סְפִינָתָם עַל צִירָהּ סָבְבָה,
כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ חָתַר
וְשָׁקְעוּ וְאָבְדוּ בִּמְצוּלָה.
גַּם רָאִיתִי זוּגוֹת צְעִירִים,
שֶׁאָצָה לָהֶם דַּרְכָּם,
וְהִפְלִיגוּ בְּמַיִם רוֹגְזִים,
בִּמְעַרְבֹּלֶת שָׁקְעָה סְפִינָתָם.
אֲחֵרִים נֶגֶד זֶרֶם חָתְרוּ,
נִסְחֲפוּ עַד כִּי תַּשׁ כֹּחָם,
בְּעֶצֶב חָלְפוּ יְמֵיהֶם
וְלֹא נוֹדַע גּוֹרָלָם.
אֵלּוּ דְּבָרַי זוּג צָעִיר,
דִּבְרֵי אָדָם נִסָּה כֹּל,
יֵשׁ דְּרָכִים רַבּוֹת בַּנָּהָר
וְכֻלָּן לִפְנֵיכֶם פְּרוּשׂוֹת.
לְכָל אֶחָד גּוֹרָל מִשֶּׁלּוֹ,
כָּל הַנְּתִיבִים פְּתוּחִים,
בַּחֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
וְזִרְמוּ עִם נְתִיב הַחַיִּים.
אֶל הַדֶּרֶךְ יָצָא זוּג צָעִיר,
יָפִים נִרְגָּשִׁים לַמַּסָּע,
סִירָתָם עֵץ אַלּוֹן מְשֻׁבָּח,
מַצְפְּנָם אַהֲבָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה