מי אני?

מִי אֲנִי?

מִי אֲנִי?
הָאִישׁ בָּרְאִי גָּבֹהַּ,
וְצוֹחֵק.
מִי אֲנִי?
הָאִישׁ בָּרְאִי יוֹדֵעַ,
וְשׁוֹתֵק.
הָאִישׁ בָּרְאִי אוֹהֵב,
אֶת הָעוֹלָם,
עִם הַטּוֹב וְהָרַע,
הָאֹשֶׁר וְהַדִּמְעָה,
זֹהַר הַקֶּשֶׁת
וְזַעַף הַיָּם,
וְהָרְאִי,
הָרְאִי הוּא כָּל הַשִּׁירִים,
כָּל הַשִּׁירִים כֻּלָּם.

כמה עמוק הסגול שלך

כַּמָּה עָמֹק הַסָּגֹל שֶׁלָּךְ

כַּמָּה עָמֹק הַסָּגֹל שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁאַתְּ רוֹקֶדֶת,
וּפַסִּים רְחָבִים שֶׁל צְעִיפֵי מִזְרָח
עוֹטְפִים אוֹתָךְ,
מִסְתַּחְרְרִים סְבִיבֵךְ
בִּמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל סִגָּלִיּוֹת וְלִילָךְ.

כַּמָּה לוֹהֵט הָאָדֹם שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,
וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ שֶׁל תְּשׁוּקָה
חוֹרְכוֹת אֶת קְצוֹת הַנְּשָׁמָה,
מְלַחֲכוֹת עוֹרֵךְ בְּאַרְגָּמָן בּוֹעֵר,
וְדַם צִבְעוֹנִים יוֹקֵד בְּקִרְבֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה.

כַּמָּה עָצוּב הַכָּחֹל שֶׁלָּךְ
כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה,
וּדְמָעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל כְּאֵב זוֹחֲלוֹת עַל בַּד,
מְטַפְטְפוֹת אֶל יָם כָּחֹל שֶׁל יֵאוּשׁ
הַנִּקְוֶה לְרַגְלַיִךְ,
וְגַלֵּי הַצַּעַר מִתְפַּשְּׁטִים עִם כָּל דִּמְעָה.

כַּמָּה עָדִין מַגַּע הַמִּכְחוֹל שֶׁלָּךְ,
כְּשֶׁאַתְּ מְצַיֶּרֶת אוֹתִי
בְּקַוִּים דְּקִיקִים, זוֹהֲרִים שֶׁל אֹשֶׁר,
בְּקַרְנֵי אוֹר עַל כַּר דֶּשֶׁא יָרוֹק,
בִּבְרַק הַתִּקְוָה בִּשְׂדֵה אַהֲבָה,
וַאֲנִי כֹּה קָרוֹב, כֹּה רָחוֹק.

אני חוצב אותך בגוש קשה של שיש

אֲנִי חוֹצֵב אוֹתָך בְּגוּשׁ קָשֶׁה שֶׁל שַׁיִשׁ

אֲנִי חוֹצֵב אוֹתָךְ
בְּגוּשׁ קָשֶׁה שֶׁל שַׁיִשׁ,
צְפוּנָה בַּסֶּלַע, יָפָתִי,
שְׁלֵמָה לְלֹא מְתוֹם.
אִזְמֵל חוֹתֵך יָדִי,
דָּמִי נִגָּר עָלַיִךְ,
וְחַמּוּקַיִךְ הַצְּחוֹרִים
עוֹטִים צָעִיף אָדֹם.

שָׁנִים אֲנִי עָמֵל
לִבְרֹא אוֹתָךְ מֵאֶבֶן,
דְּמוּתֵךְ נִצֶּבֶת לְפָנַי
צְלוּלָה בְּתוֹךְ לִבִּי.
שְׁבִיב אַחַר שְׁבִיב
אֲנִי גּוֹלֵף בְּשֶׁקֶט,
וְאַתְּ הוֹלֶכֶת וְנִגְלֵית
יוֹצֵאת מִתּוֹךְ קִרְבִּי.

רַגְלַיִךְ חֲטוּבוֹת,
גּוּפֵךְ תָּמִיר כְּדֶקֶל,
שָׁדַיִךְ אַגָּסִים בְּשֵׁלִים,
זְקוּרֵי פִּטְמָה, גֵּאִים.
אָצִיל רֹאשֵׁךְ, זָקוּף,
עָטוּר שֵׂעָר כְּנֵזֶר,
וּמַבָּטֵךְ רַךְ וְעָמֹק
צוֹפֶה לַמֶּרְחַקִּים.

זוֹכֵר אֲנִי צְחוֹקֵךְ
פַּעֲמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף,
וּמוֹר שְׂעָרֵךְ
נִיחוֹחַ פִּרְחֵי בַּר,
וְאֶת טַל דִּמְעָתֵךְ
כְּשֶׁיָּצָאת לַדֶּרֶךְ,
אָבַדְתְּ בִּנְתִיבֵי חַיִּים
רַק זִכָּרוֹן נוֹתָר.

אֲנִי בּוֹכֶה,
דְּמוּתֵךְ רוֹאֶה,
בָּאֶבֶן הִיא טְבוּעָה.
הִנָּךְ יָפָה,
יָפָה תִּהְיִי,
נִצְחִית אַתְּ אֲהוּבָה.

פעמוני הרוח

פַּעֲמוֹנֵי הָרוּחַ

אִשָּׁה,
גַּן עֵדֶן,
חָתוּם בְּחוֹמַת הַשֵּׂכֶל,
מֻקָּף בִּתְעָלָה עֲמֻקָּה
שֶׁל כְּאֵב עָבָר.
רוֹצָה, יוֹקֶדֶת, חוֹשֶׁשֶׁת:
עִם אָבְדָן הַשְּׁלִיטָה
הַכֹּל יֵעָלֵם,
לָעַד.
עֲלֵי הַזְּמַן נוֹשְׁרִים,
אִשָּׁה יָפָה,
קָרֵב הַחֹרֶף;
קַמְצוּץ אָבִיב נוֹתַר
לַפֵּרוֹת הָאֲסוּרִים
בְּטֶרֶם סְעָרָה.
הוֹרִידִי גֶּשֶׁר,
פִּתְחִי לִבֵּךְ
לְפִרְחֵי הָאֹשֶׁר,
לִצְלִיל הָאַהֲבָה
שֶׁל פַּעֲמוֹנֵי הָרוּחַ,
הַנּוֹקְשִׁים בְּרַכּוּת
עַל שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל
שֶׁל חוֹמוֹתַיִךְ.

צל אהבתך

צֵל אַהֲבָתֵךְ

עָגוּר צָחוֹר
חוֹצֶה רָקִיעַ
וְצֵל אַהֲבָתֵךְ
חוֹלֵף עִמּוֹ,
נֶחְפָּז כְּחֵץ
עַל מוֹרְדוֹת הָרִים,
עַל פַּאֲתֵי יְעָרוֹת,
אֶל אֹפֶק נֶעֱלָם.
וַאֲנִי רָץ אַחֲרָיו,
מְדַלֵּג עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים,
גּוֹלֵשׁ עַל קֶצֶף הַנְּחָלִים,
מְרַחֵף מֵעַל תְּהוֹמוֹת,
וְנוֹפֵל מֻתָּשׁ לְרַגְלָיו
בְּקָרַחַת יַעַר בּוֹדֵדָה.
אָז הוּא עוֹטֵף אוֹתִי
בְּחַבְלֵי דִּמְדּוּמִים,
בְּרִקְמַת זָהָב
שֶׁל קוּרֵי שְׁקִיעָה,
מְלַטֵּף אֶת לְחָיַי
בְּמַשָּׁב עָדִין
שֶׁל רוּחַ אָבִיב,
וְשָׁר לִי בְּלַחַשׁ
עַל חֶרְמֵשׁ יָרֵחַ,
הַמִּתְנַדְנֵד בִּקְצֵה עָנָן,
וּמֵאִיר בְּרַכּוּת
אֶת דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה.

מחול העלים

מְחוֹל הֶעָלִים

מְחוֹל עָלִים
בִּשְׁלַל צִבְעֵי שַׁלֶּכֶת
עוֹטֵף גּוּפֵךְ בְּבֶגֶד רַךְ,
מְלַטֵּף אֶת חַמּוּקַיִךְ,
עוֹטֵר רֹאשֵׁךְ בְּזֵר זָהָב,
עוֹנֵד צְמִידֵי שָׁנִי
עַל אֲצִילֵי יָדַיִךְ.

כָּךְ רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָךְ
בְּבֹקֶר עַרְפִלִּי,
כְּשֶׁרְסִיסֵי הַגֶּשֶׁם
זוֹרְמִים עַל לְחָיַי
כְּמוֹ דְּמָעוֹת קָרוֹת
שֶׁל אֹשֶׁר וּכְאֵב.
עֵינַי עֲצוּמוֹת,
אֲבָל רוֹאֶה הַלֵּב.

קרוקודיל ירוק

קְרוֹקוֹדִיל יָרֹק

מֵהַחֲלוֹם זִנֵּק לְפֶתַע קְרוֹקוֹדִיל יָרֹק,
שֶׁלֹּא רָצָה לְהֵעָלֵם עִם הַיְּקִיצָה.
הוּא הִתְחַבֵּא רוֹעֵד כֻּלּוֹ בַּאֲרוֹן הָעֲנִיבוֹת,
וּפָשׁוּט סֵרֵב לַעֲבֹר לַחֲלוֹם הַבָּא.

לְמָחֳרָת בָּרַח מֵהַחֲלוֹם נָמֵר לָבָן,
שֶׁהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַמִּטָּה,
וְיוֹם אַחֲרֵי זֶה נִמְלְטָה אִיגוּאָנָה אֲפֹרָה,
שֶׁהִתְמַקְּמָה בִּמְחִלָּה בַּגִּנָּה.

אֲנִי חַי עִם כָּל הַסִּיּוּטִים,
שֶׁמְּסָרְבִים לִנְטֹשׁ עִם תֹּם חֲלוֹם,
הֵם הָפְכוּ לְחֵלֶק מֵהַחַיִּים,
בַּבַּיִת כְּבָר לֹא נוֹתַר לִי מָקוֹם.

אֲנִי חוֹשֵׁד שֶׁהֵם כְּבָר טָרְפוּ כַּמָּה אוֹרְחִים –
אוּלַי אֶעֱבֹר דִּירָה?

דלתות

דְּלָתוֹת

אַלְפֵי דְּלָתוֹת מִסְּבִיבִי,
כָּל הָאֹפֶק מָלֵא דְּלָתוֹת.
וְאֵין שְׁתֵּי דְּלָתוֹת בְּאוֹתוֹ הַצֶּבַע,
אֵין שְׁתֵּי דְּלָתוֹת בְּאוֹתָהּ צוּרָה.
כָּל דֶּלֶת הִיא פֶּתַח
אֶל עוֹלָם אַחֵר,
אֶל גִּנָּה שׁוֹנָה,
אֶל דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה –
לִפְעָמִים מְרֻצֶּפֶת,
לִפְעָמִים מְסֻלַּעַת,
מְכֻסָּה בְּצִמְחִיַּת פֶּרֶא,
לֹא עֲבִירָה.
לִפְעָמִים דְּיוּנַת חוֹל טוֹבְעָנִית,
מַתִּישָׁה.
מֵאֲחוֹרֵי כָּל דֶּלֶת
יֵשׁ רַחֲבַת חַיִּים שׁוֹנָה,
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, תָּמִיד אֲחֵרִים,
גַּם אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הֵם אֲחֵרִים
מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּלֶת...
וּמֵעֵבֶר לָאֲנָשִׁים,
לַגִּנָּה,
לַדֶּרֶךְ,
שׁוּב נִשְׁקָפוֹת הַדְּלָתוֹת.
אַלְפֵי דְּלָתוֹת,
דְּלָתוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים –
אֹפֶק מָלֵא דְּלָתוֹת.

אהבה בשוליים

אַהֲבָה בַּשּׁוּלַיִם

בַּשּׁוּלַיִם,
בַּקָּצֶה הַנִּדָּח
שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים,
חֲבוּיָה בְּצֵל מַהֲמוֹרוֹת הַיּוֹם יוֹם
שֶׁל מֵרוֹץ הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁל הַחַיִּים,
נִמְצֵאת הָאַהֲבָה.
אֵין לָהּ סֵדֶר יוֹם קָבוּעַ.
הַשָּׁעוֹן לֹא מֵעִיר אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר
וְהִיא גַּם לֹא צְרִיכָה קָפֶה
לְחַדֵּד אֶת הַחוּשִׁים
לִפְנֵי שֶׁהִיא נוֹסַעַת לָעֲבוֹדָה.
אַף אֶחָד לֹא שָׂם אֵלֶיהָ לֵב.
הִיא יְכוֹלָה לִצְעֹק בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת,
לִדְפֹּק עַל הַדְּלָתוֹת,
לְפְרוֹט עַל הַשְּׁלַבִּים בַּתְּרִיס,
וְאִישׁ לֹא יֵדַע.

רַק לִפְעָמִים, בַּחֻפְשָׁה,
מוֹצְאִים אוֹתָהּ מֻטֶּלֶת
בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת
בְּמִזְוָדָה יְשָׁנָה.
אָז לוֹקְחִים אוֹתָהּ
לִרְאוֹת שְׁקִיעָה נוּגָה
בְּיָם רָחוֹק שֶׁל זִכְרוֹנוֹת,
מִתְרַפְּקִים עָלֶיהָ מְעַט,
בְּנוֹסְטַלְגְּיָה,
מִתְפַּלְּאִים עַד כַּמָּה
חִוֶּרֶת הִיא וְרָזָה,
כַּמָּה אִבְּדָה מִמִּשְׁקָלָהּ,
וְאַחַר אוֹרְזִים אוֹתָהּ
בֵּין הַבְּגָדִים הַמְּקֻמָּטִים
וְהַנַּעֲלַיִם הַכְּבֵדוֹת
עִם שְׂרִידֵי הַבֹּץ,
וְחוֹזְרִים,
בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה,
הַדּוֹמֶמֶת,
הַדֶּרֶךְ לַשִּׁגְרָה.

עבד של עצמו

עֶבֶד שֶׁל עַצְמוֹ

עֶבֶד שֶׁל עַצְמוֹ,
קָשׁוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת הַמְּחֻיָּבוּת
שֶׁלָּקַח בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת
שֶׁאֵינָן רוֹאוֹת נְכוֹחָה,
מָכַר אֶת הַזְּמַן
לִשְׂטַן הַהַצְלָחָה,
שָׁכַח
אֵיפֹה הַנְּשָׁמָה,
עֶבֶד עוֹלָם.

הדרכים שלא בחרנו

הַדְּרָכִים שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ

הַדְּרָכִים שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ,
הַדְּרָכִים שֶׁאֵינָן מוֹבִילוֹת
לְשׁוּם מָקוֹם,
הָאַהֲבָה שֶׁכֹּה רָצִינוּ
וְנִשְׁאֲרָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
וְחִיּוּכָהּ נָמוֹג,
הַצַּעַד שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ –
הָיוּ שִׁקְרֵי סִבּוֹת
שֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים בִּדְמָמָה.

אֲנַחְנוּ נָתִיב בּוֹדֵד
עַל תַּקְלִיט הַזְּמַן,
נִגּוּן אֶחָד מְיֻתָּם
חוֹלֵף בָּרוּחַ.
אֲבַק הָעִתִּים
מְכַסֶּה עַל עִקְבוֹתֵינוּ,
וְאֵין דֶּרֶךְ אָחוֹר,
אֵין לְאָן לַחֲזֹר.

לְעוֹלָם לֹא נָשׁוּב
אֶל הַצֹּמֶת,
אֶל אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה
בָּהּ הִסַּסְנוּ,
בָּהּ חָלְפָה הַשָּׁעָה
וְשָׁקְעָה בֶּעָבָר
וְלָנֶצַח חָמְקָה
מִיָּדֵנוּ.

כִּי אֲנַחְנוּ נָתִיב בּוֹדֵד
עַל תַּקְלִיט הַזְּמַן,
נִגּוּן אֶחָד מְיֻתָּם
חוֹלֵף בָּרוּחַ.
אֲבַק הָעִתִּים
מְכַסֶּה עַל עִקְבוֹתֵינוּ,
וְאֵין דֶּרֶךְ אָחוֹר,
אֵין לְאָן לַחֲזֹר.

קפה

קָפֶה

לִרְאוֹת אוֹתָךְ בַּקָּפֶה,
אֶת כֻּלֵּךְ,
אוּלַי בְּקָפֶה שֶׁל בֹּקֶר,
כְּשֶׁהָרוּחַ פּוֹרַעַת אֶת שְׂעָרֵךְ
וְנוֹשֵׂאת בַּלָּאט אֶת קוּרֵי הַלַּיְלָה,
לֵיל הַסְּעָרָה שֶׁעָבַר.

אוֹ בְּקָפֶה שֶׁל עֶרֶב,
כְּשֶׁלֶּהָבַת הַנֵּר מְרַצֶּדֶת בְּעֵינַיִךְ,
וְהַצֵּל אוֹמֵר לִי אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ,
בְּשֶׁקֶט, מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּךְ.

וְאוּלַי בִּשְׁאֵרִית הַקָּפֶה
בַּסֵּפֶל הַמְּיֻתָּם,
כְּשֶׁהָלַכְתְּ,
וְהוֹתַרְתְּ אוֹתִי בּוֹדֵד,
מְנַסֶּה לַשָּׁוְא לִקְרֹא
אִם תָּשׁוּבִי.

נוסע סמוי בליבך

נוֹסֵעַ סָמוּי בְּלִבֵּךְ

אֲנִי נוֹסֵעַ סָמוּי בְּלִבֵּךְ,
כֹּה קָרוֹב, כֹּה רָחוֹק,
שֻׁתָּף דּוֹמֵם, מִסְתּוֹרִי,
לְכָל הַחֲוָיוֹת.
רוֹאֶה פְּגִישָׁה,
נִיצוֹץ קָטָן,
זִיק שֶׁל תִּקְוָה,
וּלְפֶתַע גּוֹאֶה בָּךְ
גַּל שֶׁל תְּשׁוּקָה,
אַהֲבָה מִתְלַקַּחַת, אֵשׁ,
מְדוּרַת לָ"ג בָּעֹמֶר אֲדֻמָּה,
בּוֹעֶרֶת בְּאָבְדָן חוּשִׁים,
נִצְחִית בְּכָל שְׁנִיָּה,
יוֹקֶדֶת בְּטֵרוּף,
מְכַלָּה כָּל פִּנָּה,
וְהַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת –
יוֹם, חֹדֶשׁ, שָׁנָה.
וְאָז בַּלָּאט הַלֶּהָבָה דּוֹעֶכֶת
וְאוּד עָשֵׁן נוֹתָר,
אַתְּ לָעוֹלָם מְחַיֶּכֶת
וְעָמֹק פְּנִימָה בּוֹכָה,
וַאֲנִי שֶׁנִּכְוֵיתִי,
אֲנִי שְׁטוּף דִּמְעָה,
אֲנִי הַנּוֹסֵעַ הַסָּמוּי שֶׁלָּךְ,
בִּסְפִינַת הַנְּשָׁמָה.

הדרך אל קצה הנשמה

הַדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַנְּשָׁמָה

אֲהוּבַת הַסּוֹפֵר הִיא מְטֹרֶפֶת,
שֶׁמָּשְׁכָה בְּמַעֲצוֹר הַחֵרוּם
וְיָרְדָה מֵהָרַכֶּבֶת שֶׁל הַחַיִּים הַיָּפִים,
שֶׁמִּסְתַּיְּמִים בְּבֵית הַמְּשֻׁגָּעִים
שֶׁל הַשְּׁפוּיִים.

הִיא הַקֹּטֶב הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַמַּגְנֵט
שֶׁלֹּא נִמְשָׁךְ לַטּוֹב אוֹ לָרַע,
כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעוּ עַל יְדֵי פּוֹלִיטִיקָאִים מֵתִים,
בְּמַעֲרָכוֹת מַעֲלוֹת חֲלוּדָה
שֶׁל עֶקְרוֹנוֹת הַחֶבְרָה.

יֵשׁ לָהּ יָד בּוֹנָה וְיָד הוֹרֶסֶת,
וְלֵב שֶׁמְּנַסֶּה לִלְכֹּד אֶת הַזְּמַן,
אוֹתוֹ הִיא רוֹצָה לִסְגֹּר
בְּקֻפְסָה גְּדוֹלָה,
שֶׁלֹּא יִזְלוֹג וְיֵלֵךְ לְאִבּוּד.

אָז אֵין כָּל פֶּלֶא, כְּשֶׁהַלַּיְלָה יוֹרֵד,
וְהַצִּפּוֹרִים שׁוֹתְקוֹת, עֵינֵיהֶן שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת שֶׁל פַּחַד,
הִיא לוֹגֶמֶת זְמַן וַחֲוָיוֹת, מִצְטַיֶּדֶת בְּתִקְוָה,
וְיוֹצֵאת לַמַּסָּע הָאָרֹךְ,
אֶל הָאוֹר, הָאַהֲבָה.

וְיֵשׁ לָהּ כּוֹכָב זוֹהֵר
שֶׁהוּא קָרוֹב אֲבָל רָחוֹק,
נִמְצָא מַמָּשׁ לְיָד
אֲבָל הַדֶּרֶךְ אֵלָיו אֲרֻכָּה, אֲרֻכָּה,
הַדֶּרֶךְ אֶל קְצֵה הַנְּשָׁמָה.

אני מחפש אהבה

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה בְּכָל מָקוֹם,
בְּכָל פִּנָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת צֵל וְאוּלַי נִשְׁכְּחָה,
בְּכָל אִשָּׁה יָפָה הַחוֹלֶפֶת עַל פָּנַי בָּרְחוֹב
וּמַבָּטֵינוּ מִצְטַלְּבִים לְהֶרֶף עַיִן,
בִּמְקַבֵּץ הַנְּדָבוֹת הָעִוֵּר בָּרַכֶּבֶת הָאֲפֹרָה
הַמּוֹבִילָה אוֹתִי אֶל הַלֹּא נוֹדָע שֶׁל הַמָּחָר.

תָּמִיד חֲסֵרָה לִי עוֹד אַהֲבָה.
אַהֲבָה שֶׁל עוֹבֵר אֹרַח אַלְמוֹנִי שֶׁיְּחַיֵּךְ אֵלַי,
שֶׁל הַכֶּלֶב שֶׁחוֹשֵׂף אֵלַי אֶת שִׁנָּיו בְּפַחַד
וּמְחַכֶּה לְסִימָן שֶׁל חִבָּה,
שֶׁל צִפּוֹר קְטַנָּה הָאוֹכֶלֶת מִכַּף יָדִי וּפוֹרַחַת –
שֶׁל עֵץ הָרִמּוֹן בַּגִּנָּה שֶׁהִשְׁקֵיתִי רַק הַבֹּקֶר.

אַהֲבָה אֲמִתִּית אֵינָהּ גְּדֵלָה עַל עֵצִים
וְאֵין לָהּ עֲרוּגָה בָּהּ הִיא שְׁתוּלָה.
כְּאַבְקָנֵי סַבְיוֹן הִיא מִתְפַּזֶּרֶת,
קַלָּה כְּנוֹצָה, אֲצִילִית,
נִסְחֶפֶת בָּרוּחַ בְּעִקְבוֹת גּוֹרָלָהּ,
בְּלִי לָדַעַת אִם יִנְבֹּט הַזֶּרַע וְיַכֶּה שֹׁרֶשׁ.

וּמָצָאתִי בָּךְ אַהֲבָה זַכָּה, גַּרְעִינִית,
קְלִילָה כְּבוּעַת סַבּוֹן, רַכָּה כְּכַנְפֵי פַּרְפַּר, שַׁבְרִירִית,
אַהֲבָה שֶׁאוֹרָהּ בּוֹקֵעַ מִבַּעַד לְשִׁכְבוֹת הַבָּצָל הֶעָבוֹת,
מְחַלְחֵל בֵּין סִדְקֵי זֶפֶת הָאֲטִימוּת שֶׁל אַכְזָבוֹת הֶעָבָר,
וּמַבְלִיחַ, נָבוֹךְ וּמְהֻסָּס, מְגַשֵּׁשׁ,
כְּאוֹרָהּ שֶׁל גַּחֲלִילִית הַמְּחַפֶּשֶׂת בֶּן זוּג.

וְיָשַׁבְנוּ יַחַד עַל סַפְסָל יָרֹק, קְלוּף צֶבַע,
בְּפִנָּה שֶׁל גַּן נֶחְבָּא, עָטוּר שִׂיחֵי וְרָדִים,
חֲבוּקִים לְלֹא סִבָּה, שְׁקוּעִים בְּקֶסֶם הָרֶגַע,
וְהָרוּחַ אֶת לְחָיֵינוּ לִטְּפָה,
מְפַזֶּרֶת רְסִיסִים שֶׁל שִׁכְרוֹן חוּשִׁים,
לוֹאֶטֶת שִׁיר אַהֲבָה לְלֹא צְלִילִים.

אָז אָהַבְתִּי אוֹתָךְ כְּאַמְנוֹן אֶת תָּמָר,
כְּנַחַל אֶת הַיָּם הַכָּחֹל שֶׁבְּמֵימָיו יֹאבַד,
כְּבָרָק אֶת הָאֲדָמָה הָרְטוּבָה שֶׁקּוֹלֶטֶת אוֹתוֹ לְחֵיקָהּ,
כַּחֲסַר-בַּיִת אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּסַלֶּקֶת צִנַּת בֹּקֶר
וּמְיַבֶּשֶׁת אֶת דִּמְעוֹתָיו עַל עוֹלָם שֶׁאָבַד –
כְּתִינוֹק לְלֹא כָּל סְיָג אוֹ מַעֲצוֹר.

וְאִם יוֹם אֶחָד תִּשָּׂאֵךְ רוּחַ גְּדוֹלָה,
אִם בְּקֵץ הַלַּיְלָה לֹא יִזְרַח שׁוּב חִיּוּכֵךְ,
אֵצֵא לִי שֵׁנִית לִנְתִיבֵי הַדְּרָכִים
וַאֲחַפֵּשׂ בְּפִנּוֹת חֲשׁוּכוֹת,
בִּקְצוֹת תֵּבֵל אֶשְׁאַל עוֹבְרֵי אֹרַח:
אַהֲבָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ – הֲיֵשׁ לָכֶם אַהֲבָה?

על גבעת האהבה

עַל גִּבְעַת הָאַהֲבָה

גִּבְעָה קְטַנָּה, עֵירֻמָּה,
סַבְיוֹנִים מְכַסִּים עֶרְוָתָהּ,
עֲצֵי אַלּוֹן בּוֹדְדִים
רוֹטְטִים בְּצִנָּה,
רוּחַ בֹּקֶר קָרָה.
כָּךְ נִפְגַּשְׁנוּ.

נַעֲרָה לוּלָבִית,
כּוֹבַע שַׁחְמָט קְטַן מִצְחִיָּה
וְרֶשֶׁת פַּרְפָּרִים עֲמֻקָּה,
לָצוּד אַהֲבָה יָצְאָה,
בֵּין פִּרְחֵי הַצּוּף
הַבּוֹעֲרִים בְּשָׁנִי.

מְשׁוֹרֵר בְּתוּלִי, רַךְ תַּלְתַּל,
מְחַפֵּשׂ הַשְׁרָאָה בַּשְּׁבִילִים,
בְּצִיּוּץ צִפּוֹרִים, בִּיפִי נַרְקִיסִים,
וְהַדַּף הַלָּבָן
מְחַכֶּה מְיֻתָּם
בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְהַדַּל.

וְעָמַדְנוּ,
הֲלוּמִים מֵעָצְמַת הַמַּבָּט,
יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת
שֶׁל אַרְיֵה וּלְבִיאָה –
הַמִּפְגָּשׁ כְּבָר הָיָה.
הִתְמַזַּגְנוּ.

פַּרְפָּרִים?
בְּעֵינַי שְׁאֵלָה,
בְּעוֹרְקַי דָּם קָפָא,
מִמַּאֲרָב זִנְּקָה הָאַהֲבָה
וְלָכְדָה אֶת לִבִּי.
הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת.

רֶשֶׁת הַחַיִּים, חִיְּכָה,
מִקּוּרִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת,
מִדְּמָעוֹת שֶׁל תִּקְווֹת
נֶאֶרְגָה,
מְשַׁלֶּבֶת לְבָבוֹת בְּרִקְמָה שֶׁל אַהֲבָה –
אַל תִּירָא!

וּכְנָפַי, נַעֲרָה,
אֵיךְ אֶפְרֹשׂ?
אֵיךְ אַמְרִיא אֶל מָרוֹם
לְהָבִיא לָךְ שִׁירָה
חֲדָשָׁה רַעֲנַנָּה
מִצּוּף פִּרְחֵי הַפִּסְגָּה?

כָּל שִׁירֵי הָעוֹלָם,
בְּרֶשֶׁת הָאַהֲבָה מְקוֹמָם,
גַּם אִם בִּדְיוֹ הַצַּעַר יִכָּתְבוּ,
וְטִפַּת הַיַּיִן
בְּבֵית מַרְזֵחַ
תַּכְתִּים אֶת הַדַּף שֶׁנְּשָׂאָם.

שִׁירִי בַּר, עַלְמַת חֵן,
נִשָּׂא בָּרוּחַ בֵּין עֲנָנִים,
מְטַפֵּס עַל הַקֶּשֶׁת,
גּוֹלֵשׁ עַל צְבָעֶיהָ
הַרְחֵק בְּפַאֲתֵי מַעֲרָב,
וְדַרְכּוֹ הִיא דַּרְכִּי.

אָז גָּלְשָׁה דִּמְעָה,
עַל לֶחְיָהּ הָרַכָּה,
וְהַקֶּסֶם פָּג.
דּוֹמְמִים אֶת דַּרְכֵּנוּ הִמְשַׁכְנוּ,
שְׁנֵי זָרִים שֶׁדַּרְכָּם הִצְטַלְּבָה –
וּמִלָּה לֹא נֶאֶמְרָה
עַל גִּבְעַת הָאַהֲבָה.

אבירים רוכבים גם על סוסים חומים

אַבִּירִים רוֹכְבִים גַּם עַל סוּסִים חוּמִים

אַבִּירִים רוֹכְבִים גַּם עַל סוּסִים חוּמִים.
אוּלַי קָשֶׁה לָךְ לְזַהוֹת אוֹתָם
בַּאֲבַק הַיּוֹם יוֹם,
מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי הַסַּפְקָנוּת
הַמַּסְתִּירִים אֶת הָעֻבְדָּה
שֶׁהֵם מַגִּיעִים בְּכָל מִדָּה
וְלֹא רַק עַל פִּי הַמִּרְשָׁם
שֶׁאִמַּצְתְּ בַּחֲלוֹם –
הַמִּרְשָׁם נֶגֶד הַמְּצִיאוּת.

הָאַבִּירִים שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנַיִךְ
נָשְׂאוּ עִמָּם אֶת הַשָּׁנִים,
וְרוּחַ הַסְּתָו בְּגַנֵּךְ
עוֹרֶמֶת בַּלָּאט הֶעָלִים,
הַמִּגְדַּלּוֹר שֶׁהֵאִיר אֶת הַלַּיִל
דּוֹעֵך לְאִטּוֹ עִם הַזְּמַן,
אַתְּ נוֹתַרְתְּ לְבַדֵּךְ
בִּנְמַל בַּיִת,
וְהַחוֹל בַּשָּׁעוֹן נֶעֱרָם.

צְאִי לָאוֹר,
עִזְבִי אֶת טִירַת הַחֲלוֹם,
הִיא שׁוֹמֶרֶת אוֹתָךְ
מִכָּל רַע,
הִיא נוֹצֶרֶת אוֹתָךְ
מִכָּל טוֹב,
יֵשׁ אַבִּיר שֶׁדּוֹהֵר
בֵּין עַרְבַּיִם,
עַל סוּסָה חוּמָה, אֲצִילָה,
הַאִם תִּפְתְּחִי לוֹ הַשַּׁעַר?
הַאִם תִּמְצְאִי אַהֲבָה?

האושר שוכן בפינה

הָאֹשֶׁר שׁוֹכֵן בַּפִּנָּה

הָאֹשֶׁר שׁוֹכֵן בְּפִנַּת הַחֶדֶר הָרְחוֹקָה.
לִפְעָמִים מֵאֲחוֹרֵי קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ,
לִפְעָמִים מֵאֲחוֹרֵי אֲרוֹן סְפָרִים כָּבֵד
שֶׁלֹּא נִתָּן לְהָזִיז אוֹתוֹ.
הוּא מֻנָּח שָׁם בַּצַּד, לְבַדּוֹ,
וְאִישׁ אֵינוֹ שָׂם לֵב אֵלָיו.
הַמְּנַקָּה לֹא מַגִּיעָה לְשָׁם
וְגַם לֹא שׁוֹאֵב הָאָבָק.
וְכָךְ הוּא מְחַכֶּה
בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ
לְמִשְׁלַחַת חִלּוּץ שֶׁל הַלֵּב,
לְמַשַּׁב שֶׁל רָצוֹן טוֹב,
לְחֶבֶל הַצָּלָה –
הָאֹשֶׁר מַמְתִּין כְּבָר שָׁנִים
בַּפִּנָּה הַלֹּא נְכוֹנָה.

יורד מהפסים

יוֹרֵד מֵהַפַּסִּים

יוֹרֵד מֵהַפַּסִּים,
נוֹסֵעַ לְכִוּוּן לֹא יָדוּעַ,
אֲנִי בְּעִיר זָרָה,
שׁוּם דָּבָר לֹא קָבוּעַ.
מַבִּיט בָּרְאִי רוֹאֶה אוֹתָךְ,
אֲנִי שָׁקוּף לֹא קַיָּם,
אַתְּ מֵאֲחוֹרַי כָּל הַדֶּרֶךְ,
אֲבָל אֲנִי נֶעֱלָם.

עִזְרִי לִי,
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי,
בִּדְקִי סָבִיב,
אוּלַי נוֹתְרוּ סִימָנִים –
זוּג נַעֲלַיִם מְיֻתָּם
מָלֵא בְּמַסָּעוֹת אֲבוּדִים,
עֲשַׁן סִיגַרְיָה לְבַנְבַּן,
פִּסַּת שָׁמַיִם כְּחֻלִּים.

הַדְלִיקִי נֵר,
אוּלַי נִשְׁאַר צֵל חִוֵּר,
הָיִיתִי פַּעַם,
הָיִיתִי מִישֶׁהוּ אַחֵר,
חַפְּשִׂי בַּמַּפָּה,
בֵּין רִבּוּעֵי עוֹלָם קְטַנִּים –
אוּלַי אֲנִי לָכוּד,
מָחוּץ בֵּין הַקְּפָלִים.

חַלְּצִי אוֹתִי,
אֲנִי עַל בְּלִימָה תָּלוּי,
צִבְעִי אוֹתִי,
אֲנִי הָאָדָם הַדָּהוּי,
צַיְּרִי חִיּוּךְ,
אֲנִי עָצוּב מִבִּפְנִים,
וּקְחִי אוֹתִי,
אֲנִי כֹּה בּוֹדֵד שָׁנִים.

יוֹרֵד מֵהַפַּסִּים,
נוֹסֵעַ לְכִוּוּן לֹא יָדוּעַ,
הָעוֹלָם מִתְפָּרֵק,
אַתְּ הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁקָּבוּעַ,
סִיבוּב שֵׁנִי, בְּלִי מַעֲצוֹר
אוֹ תְּעוּדַת בִּטּוּחַ,
אוֹחֲזִים בָּאַהֲבָה,
לֹא נִסָּחֵף בָּרוּחַ.

אני רוצה אותך בלעדייך

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בִּלְעָדַיִךְ

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָךְ בִּלְעָדַיִךְ,
פַּעַם אַחַת חַיָּה טוֹרֶפֶת,
תּוֹקֶפֶת בִּתְשׁוּקָה לְלֹא מַחְשָׁבָה,
נוֹגֶסֶת בְּרָעָב לְלֹא הַפְסָקָה,
לֹא מִתְחַשֶּׁבֶת,
לֹא מִתְנַמֶּסֶת,
לֹא אִינְטֶלֶקְטוּאָלִית,
לְלֹא כָּל מַעֲטֶפֶת,
פַּעַם אַחַת
לִרְכֹּב עִם חַיָּה,
כָּל הַדֶּרֶךְ
עַד כְּלוֹת הַנְּשָׁמָה,
מַסָּע מְטֹרָף
לְלֹא עֲצִירָה,
אֶל הָעֲרָפֶל
שֶׁבְּאָבְדָן הַהַכָּרָה –
אֶל הַפִּסְגָּה.

אני רוצה קוסם

אֲנִי רוֹצֶה קוֹסֵם

בְּחֹרֶף קַר, בְּעֵת צָרָה,
אוֹיֵב אַכְזָר בַּפֶּתַח,
צִלְלֵי הַלַּיְלָה זוֹחֲלִים
מִמְּאוּרוֹת הָאֲפֵלָה,
סוֹפְחִים חֶלְקָה אַחַר חֶלְקָה:
יָרוֹק מַצְהִיב, מַשְׁחִיר, מַרְקִיב,
דְּמָמָה שֶׁל מָוֶת,
צַחֲנָה שֶׁל פֶּגֶר סוּס
נִשֵּׂאת בָּרוּחַ הַזָּרָה
שֶׁמַּגִּיעָה בִּילָלָה
מֵהַמִּדְבָּר, מֵהַצִּיָּה,
וְהַתִּקְוָה כִּמְעַט אָבְדָה –
אֲנִי רוֹצֶה קוֹסֵם

בְּהוֹפָעָה שֶׁנִּכְשְׁלָה,
הַשַּׂחְקָנִים עִלְּגֵי מִלָּה,
וְהַבָּמָה כְּמוֹ יְתוֹמָה –
קָהָל הָמוּם אָטוּם.
גַּלֵּי הַשִּׁעֲמוּם מַכִּים,
אַךְ צִלְצוּל הַגּוֹנְגּ
כָּאן לֹא נִשְׁמָע,
כְּמַסְטִיק הִיא הַהַצָּגָה,
עוֹד שָׁעָה שְׁלֵמָה,
שָׁעָה שֶׁל סֶבֶל,
שֶׁל שְׁמָמָה,
וְאַתְּ נִשְׁאֶרֶת בְּלִי סִבָּה –
אֲנִי רוֹצֶה קוֹסֵם

וּכְשֶׁהָלַכְתְּ,
אֶל אֹפֶק זָר,
וְנֶעֱלַמְתְּ,
לִבֵּךְ אַכְזָר,
אֲנִי לְבַד
בְּלֵב הַכְּרַךְ,
וַעֲרָפֶל הַלֹּא נוֹדָע
אוֹפֵף אוֹתִי מִכָּל צִדַּי,
לוֹחֵשׁ "אָבַדְתָּ" בְּאָזְנַי,
וְגֶשֶׁם זַלְעָפוֹת שׁוֹטֵף
אֶת כָּל שְׂרִידֵי אַהֲבָתֵךְ
אֶל בִּיב שׁוֹפְכִין גּוֹאֶה,
אֲנִי רָטוּב, עָזוּב, מֻכֶּה –
אֲנִי רוֹצֶה קוֹסֵם.

קוֹסֵם עִם שַׁרְווּל רָחָב,
יִשְׁלֹף אוֹתָךְ בִּמְקוֹם אַרְנָב,
יַחֲזִיר מָחוֹג שָׁעוֹן
וּבְחִיּוּךְ אָז לִי יֹאמַר:
קַח חַיֶּיךָ בֵּן יָקָר
וְזוֹ הַדֶּרֶךְ, אַל תִּדְאַג,
אַל תִּתְבּוֹנֵן אָחוֹר.
עוֹלָם חָדָשׁ
אֲנִי אָז חָשׁ,
הִנֵּה אַתְּ כָּאן
שׁוּב לְיָדִי,
חָזַרְתְּ אֵלַי, אֲהוּבָתִי –
אֲבָל הַכֹּל חֲלוֹם.

אֲנִי רוֹצֶה קוֹסֵם. קוֹסֵם כָּל יוֹם.

אנשים חיים בין ארועים

אֲנָשִׁים חַיִּים בֵּין אֵרוּעִים

אֲנָשִׁים חַיִּים בֵּין אֵרוּעִים.
כְּמוֹ עַכְבָּרִים
הֵם מִסְתַּתְּרִים בַּחוֹרִים,
בֵּין חֲתֻנָּה לִלְוָיָה,
בֵּין מַסָּע לְמַחֲלָה,
וּמַמְתִּינִים בְּשֶׁקֶט
עָמֹק בַּמְּחִלָּה.
בַּחִדָּלוֹן שֶׁל הַזְּמַן
הַגּוֹרֵס גַּרְגְּרֵי חַיֵּיהֶם,
הֵם מוֹצְצִים אֶת לְשַׁד
עַצְמוֹת אֵרוּעַ שֶׁחָלַף,
מְאַלְבְּמִים חֲוָיוֹת קְפוּאוֹת –
חֲתֻנָּה, בַּר מִצְוָה,
שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל מַסָּע
לְאֶרֶץ רְחוֹקָה,
הוֹפָעָה שֶׁל זַמָּר זָקֵן
שֶׁהוּקַם לִתְחִיָּה,
וְאַחַר שָׁבִים לַיּוֹם יוֹם,
שׁוֹקְעִים בַּאֲפֹר הַשִּׁגְרָה,
וְאֵינָם קַיָּמִים
עַד לָאֵרוּעַ הַבָּא.

האנשים שאנו מאבדים בדרך

הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים בַּדֶּרֶךְ

הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים בַּדֶּרֶךְ
נֶאֱסָפִים בַּשּׁוּלַיִם הָאֲפֹרִים שֶׁל הַחַיִּים,
מִשָּׁם הֵם מִתְבּוֹנְנִים בָּנוּ בְּמַבָּט מְזֻגָּג –
מַבָּט מְרֻחָק, מְעֻקַּר רְגָשׁוֹת, דָּהוּי.

הֵם הָיוּ פַּעַם אִתָּנוּ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה,
הֵם הָיוּ בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים, בְּקוֹלוֹת צְלוּלִים,
הֵם חָיוּ בְּתוֹכֵנוּ, לִוּוּ אוֹתָנוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ,
וְאָז נִדְחֲקוּ הַחוּצָה, אֶל הָעֲרָפֶל שֶׁבִּקְצֵה הַתּוֹדָעָה.

לִפְעָמִים, בִּלְוָיוֹת, הֵם קָמִים לִתְחִיָּה,
מוֹפִיעִים עֲגוּמֵי פַּרְצוּפִים מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה,
אוֹמְרִים "מִזְּמַן לֹא נִפְגַּשְׁנוּ", "מֶה חָדָשׁ אֶצְלְךָ?"
וְנֶעֱלָמִים שֵׁנִית, עִם הִסָּתֵם הַגּוֹלֵל.

אֵין לָנוּ מָקוֹם לְכָל הָאֲנָשִׁים הָעֲזוּבִים הָאֵלֶּה,
אֵין לָהֶם פִּנָּה אַחַת אֶצְלֵנוּ בָּהּ יוּכְלוּ לָנוּחַ,
לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשָׁם לְרֶגַע עַל כָּרִית צְחוֹרָה
אוֹ לְהַטְבִּיעַ אֶת יְגוֹנָם בְּכוֹס יַיִן אָדוֹם.

גַּם אֵינֵנוּ יְכוֹלִים לִפְגֹּשׁ אוֹתָם שֵׁנִית –
אֵין חֲזָרָה בַּמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ שֶׁל הַחַיִּים,
וְהֵם, הֵם רַק צְלָלִים חִוְּרִים שֶׁל דְּמֻיּוֹת עָבָר,
בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים, הַפְּרוּשׂוֹת כַּעֲנָפִים בֶּעָתִיד.

וְרַק לִפְעָמִים, בַּלֵּילוֹת הַקּוֹדְרִים שֶׁל הַחֹרֶף,
הֵם יוֹצְאִים מִמַּחֲבוֹא הַשִּׁכָּחוֹן, הַחִדָּלוֹן,
מִתְרוֹצְצִים בַּחֲלוֹמֵנוּ כִּילָדִים עַל מִשְׁטַח שֶׁלֶג,
וּמְבַלִּים אִתָּנוּ עוֹד שָׁעָה אַחַת שֶׁל זִכָּרוֹן.

וְהִזַּלְתִּי דִּמְעָה עַל הַדֶּרֶךְ,
הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אָנוּ מְאַבְּדִים
אֲנָשִׁים שֶׁהֵם חֵלֶק מֵאִתָּנוּ,
הָאֲנָשִׁים בַּעֲרָפֶל הַזִּכָּרוֹן.

וניפגש כשניפגש

וְנִפָּגֵשׁ כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ

וְנִפָּגֵשׁ כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ,
אֲנִי נוֹסֵעַ,
כְּשֶׁאָשׁוּב יִהְיֶה עוֹלָם שׁוֹנֶה –
אַל תְּמַהֲרִי.
הַזְּמַן אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם,
הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּכְבֶּה,
הַצֵּל יַמְשִׁיךְ בְּעִקְבוֹתֵינוּ
עַד הַגִּיעַ לֵיל.

בַּלַּיְלָה
יֶשְׁנָהּ בְּאֵר שֶׁכָּל הַמִּשְׁאָלוֹת
יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה
וּמְטַיְּלוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים,
בַּלַּיְלָה
כָּל כּוֹכָב בּוֹחֵר אָדָם
אוֹתוֹ הוּא מֵאִיר,
בַּמִּסְתָּרִים.

בַּשַּׁחַר,
יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים הוֹלְכִים אֵלָיו
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב זוֹרַחַת.
מָחָר יִהְיֶה מָחָר,
נוֹתַר לָנוּ קַמְצוּץ עַכְשָׁו,
נִחְיֶה אוֹתוֹ בְּיַחַד

הָאַהֲבָה
שֶׁנִּסְחֲפָה עַל פְּנֵי יַמִּים
לֹא שָׁבָה אֶל הַחוֹף.
הָרוּחַ,
הָרוּחַ שׁוּב נוֹשֵׂאת אוֹתִי
הַרְחֵק מֵעֵבֶר אֹפֶק,
אֲנִי רוֹצֶה עוֹד לְגִימָה
שֶׁל אֹשֶׁר בַּר חֲלוֹף.

מרוץ נגד הזמן

מֵרוֹץ נֶגֶד הַזְּמַן

מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הִסְתּוֹבְבוּ כִּמְטֹרָפִים
וְהַזְּמַן זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ,
אֲנָשִׁים הִזְדַּקְּנוּ בְּהָלְכָם בָּרְחוֹב
וּפְרָחִים פָּרְחוּ וְקָמְלוּ.

גַּל עָבָר שָׁטַף אֶת הַהוֹוֶה וְהֶעָתִיד
וּכְשֶׁחָלַף כְּלוּם לֹא נִשְׁאַר,
כִּי הַזְּמַן גָּרַס גַּם אֶת גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים
וְהָפַךְ אוֹתָם לְאָבָק.

וּכְשֶׁהַזְּמַן עָצַר, בְּקֵץ כָּל הָעִתִּים,
וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בִּתְהִיָּה לְאָחוֹר,
רָאִיתִי אֶת הֶעָתִיד מְרֻסָּק וְשָׁבוּר,
וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין לְאָן לַחֲזֹר.

וּבָכִיתִי עַל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא קָרוּ
בַּמֵּרוֹץ הַמְּטֹרָף שֶׁל הַזְּמַן,
נִצָּנֵי הַפְּרָחִים שֶׁלֹּא פָּרְחוּ,
אֲהָבוֹת שֶׁחָלַף עִתָּן.

הפרחים של תל אביב

הַפְּרָחִים שֶׁל תֵּל אָבִיב

הָרוּחַ שֶׁל תֵּל אָבִיב נוֹשֶׁבֶת מֵהַיָּם,
חוֹמֶקֶת בֵּין הַסְּדָקִים בְּחוֹמַת הַמְּלוֹנוֹת
וּמַמְלִיחָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל הַצְּעִירִים,
הַנִּלְחָמִים לִגְמֹר אֶת הַחֹדֶשׁ
בְּבָתִּים אֲפֹרִים חַסְרֵי חֲנָיָה.

קוֹלָהּ שֶׁל תֵּל אָבִיב צָרוּד מֵעֲשַׁן הָאוֹטוֹבּוּסִים,
מִצִּוְחַת הַמּוֹנִיּוֹת, הַמְּנַסּוֹת לְפַלֵּס דַּרְכָּן
בָּעוֹרְקִים הַצָּרִים, הַפְּקוּקִים,
מֵהֲמֻלַּת הַשּׁוּק
הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת אֶל כִּכְּרוֹתֶיהָ.

הַפְּרָחִים שֶׁל תֵּל אָבִיב גְּדֵלִים עַל מַצַּע בֵּטוֹן,
נִזּוֹנִים מִבִּירָה בְּמִסְבָּאוֹת אֲפֵלוֹת צְפוּפוֹת,
וְלַמְרוֹת זֹאת נִפְתָּחִים כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ
בִּשְׁלַל צְבָעִים מַרְהִיב,
שֶׁאֲפִלּוּ הַיָּרֵחַ מַמְתִּין כְּדֵי לִצְפּוֹת בּוֹ.

הַפְּרָחִים שֶׁפּוֹרְחִים בְּעִיר הַחֲלוֹמוֹת,
הַפְּרָחִים שֶׁקְּמֵלִים בִּדְמָמָה לְאִטָּם,
הָעוֹנוֹת שֶׁחוֹלְפוֹת,
הַשָּׁנִים הַיָּפוֹת,
בָּעִיר הַבּוֹדֵדָה מִכֻּלָּן.

את ואני וקו השמים של יפו

אַתְּ וַאֲנִי וְקַו הַשָּׁמַיִם שֶׁל יָפוֹ

אַתְּ וַאֲנִי, וְקַו הַשָּׁמַיִם שֶׁל יָפוֹ,
צִלֵּךְ וְצִלִּי יְחֵפִים עַל הַחוֹל הַזָּהֹב,
קֶצֶף גַּלִּים מְלַחֵךְ בְּרַכּוּת אֶת רַגְלֵינוּ,
בַּדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת לִפְנֵי שֶׁיָּפוּג הַחֲלוֹם.

עֶדְרֵי עֲנָנִים שׂוֹחִים מוּל מִסְגָּד וְצָרִיחַ,
דְּקָלִים פְּרוּעֵי רַעְמָה נָעִים בִּדְמָמָה,
הַשְּׁחָפִים כְּבָר קוֹרְאִים בִּשְׁמֵךְ עַל הַמַּיִם,
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת לָךְ קֶרֶן אַחַת אַחֲרוֹנָה.

אַל תִּבְרְחִי,
אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם בּוֹ תּוּכְלִי לְהִסְתַּתֵּר מֵעַצְמֵךְ.
אַל תִּבְכִּי,
תֵּל אָבִיב הִיא הָעִיר הַיָּפָה מִכֻּלָּן,
הִיא עִירֵךְ.
יֵשׁ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם,
שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת דַּרְכֵּךְ מִכָּל רַע,
וְיוֹרֵד כְּבָר הַלַּיִל,
עַל דֶּלֶת לִבֵּךְ
שׁוּב נוֹקֶשֶׁת רַכּוֹת אַהֲבָה.

כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל,
כָּל הַצַּעַר שֶׁשָּׁקַע לְאִטּוֹ בַּמְּצוּלָה,
סַפָּנִים שֶׁאָבְדוּ וְלֹא שָׁבוּ עֵת עֶרֶב לַחוֹף,
מָשׁוֹט מְיֻתָּם שֶׁנִּפְלַט אֶל הַחוֹל בִּדְמָמָה.

אַתְּ נִקְרַעַת מִבִּפְנִים לִרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל כְּאֵב,
אַתְּ נִשְׁבֶּרֶת לִרְסִיסִים כְּכַד חֶרֶס כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ,
אַהֲבָה מִתְרַסֶּקֶת כְּרִמּוֹן עָמֹק בְּקִרְבֵּךְ,
וַאֲנִי חוֹבֵשׁ פְּצָעַיִךְ, אֲנִי לָךְ מִקְלָט.

אַל תִּבְרְחִי,
הֵן בִּקְצֵה הָעוֹלָם גַּעְגּוּעִים יְיַסְּרוּ אֶת לִבֵּךְ.
אַל תִּבְכִּי,
תֵּל אָבִיב הִיא הָעִיר הַיָּפָה מִכֻּלָּן,
הִיא עִירֵךְ.
יֵשׁ כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם
שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת דַּרְכֵּךְ מִכָּל רַע,
יְסַפֵּר לָךְ הַלַּיִל,
שֶׁאֲנִי כְּסוּמָא מְחַפֵּשׂ
בְּלִבֵּךְ אַהֲבָה.

אש על גגות תל אביב

אֵשׁ עַל גַּגּוֹת תֵּל אָבִיב

אֵשׁ עַל גַּגּוֹת תֵּל אָבִיב,
הָעִיר בּוֹעֶרֶת בְּקַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת,
טַיֶּלֶת רוֹקֶדֶת מוּל יָם מַאֲדִים,
גַּלִּים שׁוֹבָבִים מְזַנְּקִים
אֶל הַחוֹף,

עִיר יָפָה, עִיר שְׁתוּיָה, עִיר מֻפְקֶרֶת,
דָּם צָעִיר, אַלְכּוֹהוֹל בָּעוֹרְקִים,
שְׂמִיכַת הַלַּיְלָה בַּלָּאט נִפְרֶשֶׂת,
בַּפָּאבִּים אוֹרוֹת כְּבָר דּוֹלְקִים,
וְשׁוֹתִים,

שׁוֹתִים, מְעַשְּׁנִים, מִתְבַּלִּים,
בִּשְׁתַּיִם בַּבֹּקֶר רְחוֹבוֹת מְלֵאִים,
קְבוּצוֹת צְעִירִים מְפַלְּסוֹת דַּרְכָּן,
מִסְעֲדוֹת הַנָּמֵל הוֹמוֹת אָדָם,
וְאוֹכְלִים,

וּמְדַבְּרִים הֵיכָן נְבַלֶּה אֶת הַלַּיְלָה,
וְאֶת מִי בַּבֹּקֶר נִמְצָא בַּמִּטָּה,
וְעַל סֵפֶר חָדָשׁ שֶׁל סוֹפֵר קֵרֵחַ,
שֶׁנָּסַע לִבְּרָזִיל לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ,
וּמָצָא אַהֲבָה.

הָיִיתִי בְּפָּרִיז, בְּסַן פְרַנְסִיסְקוֹ, בְּרִיוֹ,
הָיִיתִי בְּכָל הָעוֹלָם,
תֵּל אָבִיב תָּמִיד בְּעוֹרְקַי זוֹרֶמֶת
וְנוֹלֶדֶת כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ,
כְּמוֹ פַּרְפַּר

הִיא מוֹצֵאת אֶת הַפֶּרַח שֶׁבִּי,
וְעוֹטֶפֶת אוֹתוֹ בְּכַנְפֵי אַהֲבָה,
וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם נֶעֱלֶמֶת,
הִיא אוֹסֶפֶת צִלִּי אֶל חֵיקָהּ
וְלוֹחֶשֶׁת רַכּוֹת:
לַיְלָה בָּא,
אֲהוּבִי, לַיְלָה בָּא.

הָאֵשׁ עַל גַּגּוֹת תֵּל אָבִיב כְּבָר כָּבְתָה.
לַיְלָה בָּא.

ההר

הָהָר

בַּהַתְחָלָה,
הָהָר הָיָה בִּלְתִּי נִגְמָר.
עֲנָנִים אֲפֹרִים
זָחֲלוּ עַל מוֹרְדוֹתָיו,
וְהַפִּסְגָּה הַקְּפוּאָה, הָרְחוֹקָה,
שִׁדְּרָה בְּזַעַף שֶׁל טִיטָן:
עֲזֹב.
אֵין סִכּוּי.
אֵין לְךָ כֹּחוֹת.
יִקַּח יָמִים, שָׁבוּעוֹת,
בַּסּוֹף אַתָּה תִּפֹּל, תִּכְלֶה.
חֲזֹר.
גָּדוֹל עָלֶיךָ.
יֵשׁ הָרִים יוֹתֵר קְטַנִּים.
יֵשׁ אֶתְגָּרִים פָּחוֹת מְסֻכָּנִים,
הַתְחֵל בָּהֶם, אַחַר תָּשׁוּב וּתְנַסֶּה.
חֲזֹר...

טִפַּסְתִּי.
יוֹם מְפָרֵךְ.
לַיְלָה מַקְפִּיא עֲצָמוֹת.
פַּחַד. צִנָּה.
הַפִּסְגָּה עֲדַיִן רְחוֹקָה. קְטַנָּה.
הַדֶּרֶךְ תְּלוּלָה,
אֵין סוֹף לָהּ.
טִפַּסְתִּי.
עוֹד יוֹם מְפָרֵךְ,
כְּשֶׁהָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת בְּזַעַם:
אִישׁ זָר,
יֵשׁ עוֹד זְמַן,
פְּנֵה לְאָחוֹרררר,
הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה קַלָּה,
שֶׁלִּי הוּא הָהָר,
אִם תַּמְשִׁיךְ
לְעוֹלָם לֹא תַּחֲזֹר.

טִפַּסְתִּי.
בָּכִיתִי וְטִפַּסְתִּי.
רָעַדְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי.
עָצַמְתִּי עֵינַי לַכְּאֵב
שֶׁחָתַךְ בִּבְשָׂרִי כְּסַכִּין מְלֻבֶּנֶת,
צָחַקְתִּי בְּבֶכִי לָעֲיֵפוּת
שֶׁנָּסְכָה חֹשֶׁךְ בְּעֵינַי.
וְטִפַּסְתִּי.
וְהִמְשַׁכְתִּי.
וְזָחַלְתִּי.
וְטִפַּסְתִּי.
וּמָעַדְתִּי,
וְאָחַזְתִּי בַּסֶּלַע בְּכָל כֹּחִי,
וְהִמְשַׁכְתִּי.

כָּל שְׁרִיר בְּגוּפִי
צָעַק, בָּכָה, מָחָה,
הַשֶּׁלֶג הֶעָנֹג לְרַגְלַי
הִצִּיעַ מִטָּה לִמְנוּחָה,
תַּכְרִיכִים שֶׁל שַׁלְוָה.
הִסַּסְתִּי לִשְׁנִיָּה...
וְהִמְשַׁכְתִּי.
הַזְּמַן אָבַד,
גּוּפִי שָׁכַח מִמַּכְאוֹבָיו,
מִתְּחוּשוֹתָיו,
מֵרְצוֹנוֹתָיו,
רַק לְטַפֵּס חָשַׁבְתִּי.
עוֹד פְּסִיעָה, עוֹד מֶטֶר.
עוֹד שָׁעָה, עוֹד מֵאָה.
הִמְשַׁכְתִּי.
לְלֹא הֶפְסֵק.
טִפַּסְתִּי.
טִפַּסְתִּי...

וּבֹקֶר אֶחָד בְּהָנֵץ הַחַמָּה,
בֹּקֶר קָפוּא
כְּשֶׁגְּלִידֵי הַקֶּרַח אוֹחֲזִים בִּזְקָנִי
שֶׁגָּדַל פֶּרֶא בַּמַּסָּע,
רָאִיתִי לְפֶתַע
שֶׁכָּל הָעוֹלָם לְרַגְלַי.
שֶׁהִגַּעְתִּי לִקְצֵה הָהָר, לַפִּסְגָּה,
וְכָל הַדְּרָכִים
מוֹבִילוֹת מַטָּה.
צָחַקְתִּי.
צָעַקְתִּי: הָעוֹלָם שֶׁלִּי!
בָּכִיתִי.
כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי.
שָׁמַעְתִּי...

שָׁמַעְתִּי אֶת הָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת:
נִצַּחְתָּ.
הָהָר שֶׁלְּךָ
וַאֲנִי שִׁפְחָתְךָ,
אֶשָּׂא אוֹתְךָ בִּכְנָפַי
אֶל מִישׁוֹר הַתְּהִלָּה,
אֶל הֶהָמוֹן הַמְּחַכֶּה לְךָ
לְמַרְגְּלוֹת הַר הַהַצְלָחָה...

קַמְתִּי.
פָּרַשְׂתִּי יָדַי
וְהִקַּפְתִּי אֶת הַיְּקוּם כֻּלּוֹ בְּחִבּוּקִי.
הִבַּטְתִּי אֵיךְ עַל מִישׁוֹרִים
נִמְתָּח צִלִּי,
אָרֹךְ, שׁוֹאֵף אֶל אֹפֶק,
מְטַפֵּס עַל פְּנֵי גְּבָעוֹת,
חוֹצֶה נְחָלִים,
מַגִּיעַ אֶל יָם רָחוֹק,
וְנֶעֱלָם.

אָז הֵבַנְתִּי,
שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה לַשָּׁוְא.
שֶׁלְּהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה הִיא מַטָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
שֶׁנּוֹעֲדָה לִבְחֹן אֶת הָרָצוֹן
לָלֶכֶת כָּל הַדֶּרֶךְ
עַד לַנִּצָּחוֹן שֶׁל הָרוּחַ עַל הַחֹמֶר,
שֶׁל הַהַתְמָדָה עַל הַהַשְׁלָמָה;
וְאִם הִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם
לֹא יַעַצְרוּנִי כָּל כֹּחוֹת עוֹלָם.
בְּלִי כְּנָפַיִם עַפְתִּי אֶל מָרוֹם,
חַגְתִּי מֵעַל הַפִּסְגָּה,
דָּאִיתִי עַל מוֹרְדוֹתֶיהָ,
חָלַפְתִּי כְּחֵץ בֵּין עֲנָנִים צְחוֹרִים
וְחָזַרְתִּי לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.
לַהַתְחָלָה.

וּכְשֶׁהִבַּטְתִּי שׁוּב מַעְלָה,
הָהָר כְּבָר לֹא הָיָה כֹּה מְרֻחָק,
כֹּה אַכְזָר.
הוּא הָיָה חָבֵר רָחוֹק,
שֻׁתָּף לַדֶּרֶךְ,
לַמַּסָּע.
הִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ לִמְנוּחָתוֹ,
וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי,
בְּצִלּוֹ.

הנדר

הַנֶּדֶר

כִּכְלוֹת כָּל הַקִּצִּין,
בְּאָבְדָן הַתִּקְוָה,
כְּשֶׁהַסּוֹף כֹּה קָרוֹב, אַכְזָר,
וְאֵין מוֹצָא,
אָדָם חִלּוֹנִי, אֶפִּיקוֹרוֹס, כּוֹפֵר,
פּוֹנֶה אֶל הָאֵל בּוֹ לֹא הֶאֱמִין כָּל חַיָּיו
וְאוֹמֵר:
קָצְרָה יָדִי, אָפַס כֹּחִי, נִשְׁבַּרְתִּי,
אֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ, אֵל עֶלְיוֹן,
אַתָּה מִפְלָטִי הָאַחֲרוֹן,
כָּל חַיַּי הִכְחַשְׁתִּי אֶת עֶצֶם קִיּוּמְךָ,
וְכָעֵת אֲנִי פּוֹנֶה מִיֵּאוּשׁ,
לֹא מֵאֱמוּנָה.

עָזְרֵנִי נָא! הַצֵּל אוֹתִי.
עֲשֵׂה נֵס.
וְאִם אָכֵן יִקְרֶה הַבִּלְתִּי יְאֻמַּן,
אִם אַחְלִים
וְשׁוּב אֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם,
דְּרָכַי אֲשַׁנֶּה,
אַאֲמִין שֶׁאַתָּה קַיָּם,
אֵדַע שֶׁיֵּשׁ מְכַוֵּן לָעוֹלָם,
אֶשְׁמֹר מִצְווֹתֶיךָ,
גְּדוֹלָה כִּקְטַנָּה,
אָשִׁיר לְךָ שִׁיר תְּהִלָּה
וְאֶתְרֹם מַרְבִּית הוֹנִי לִצְדָקָה.

וּלְמָחֳרָת נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת,
בַּפֶּתַח שְׁלִיחַ מִצְוָה,
מְסַפֵּר הוּא לַחוֹלֶה
עַל תְּרוּפָה חֲדָשָׁה,
עֲדַיִן בְּפִתּוּחַ,
אַךְ מֻתָּר לְנַסּוֹתָהּ
עַל אֲנָשִׁים אֲבוּדִים,
חוֹלִים לְלֹא תִּקְוָה.
שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל טִפּוּל,
הַמָּוֶת קָרוֹב כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
וּלְבַסּוֹף הַמַּחֲלָה נִכְנַעַת;
הָאִישׁ קָם מִמִּטַּת חָלְיוֹ,
הַנֵּס קָרָה.

וּכְבָר מְחַלְחֵל הַסָּפֵק בְּעוֹרְקָיו,
כְּבָר חֲרָטָה.
מִקְרִיּוּת. אֵין קֶשֶׁר לַנֶּדֶר.
הֲרֵי נֵס לֹא קָרָה.
רַק פֻּתְּחָה תְּרוּפָה.
לָמָּה לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹת חַיַּי,
בְּשֶׁל דְּבַר הֶבֶל שֶׁאִישׁ לֹא שָׁמַע?
כֵּן, אֶתְרֹם מְעַט לִצְדָקָה,
וְגַם לְמֶחְקָר רְפוּאִי.
מִשָּׁם בָּאָה הַהַצָּלָה.
אֵין הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה,
הַנֶּדֶר דָּבָר לֹא שִׁנָּה.

וְהָאֵל יוֹדֵעַ כֹּל,
הָאֵל מֵרֹאשׁ יָדַע,
עָנְשוֹ שֶׁל הָאָדָם
בְּמוֹ יָדָיו נִקְבַּע.
כְּשֶׁהֵפֵר אֶת נִדְרוֹ
אִבֵּד אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה,
לֹא יִפְנֶה עוֹד לְכֹחַ עֶלְיוֹן,
בְּעַצְמוֹ לֹא יָשִׂים מִבְטַחוֹ,
נַפְשׁוֹ לֹא תִּמְצָא מְנוּחָה.
לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בָּעוֹלָם,
לְלֹא הַשְׁגָּחָה,
עַד שְׁעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה
יִחְיֶה לְלֹא אֱמוּנָה.

תפילה

תְּפִלָּה

שְׂפָתַיִם נוֹשְׁקוֹת אֶבֶן קָרָה,
דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת בִּדְמָמָה,
גּוּף שָׁח בְּיִרְאָה,
וְרַק הַלֵּב,
הַלֵּב מְבַקֵּשׁ,
בְּמִלִּים שֶׁל אֵשׁ
מִתְּהוֹם עֲמֻקָּה אֲפֵלָה,
בְּאֵין קֶרֶן אוֹר אַחַת יְחִידָה,
עֵת אָפְסָה הַתִּקְוָה
הַלֵּב מְבַקֵּשׁ
יְשׁוּעָה.

זוג צעיר יוצא למסע

זוּג צָעִיר יוֹצֵא לְמַסָּע

זוּג צָעִיר יוֹצֵא לְמַסָּע
עַל נְהַר הַחַיִּים,
סִירָתָם עֵץ אַלּוֹן מְשֻׁבָּח,
הֵם חוֹתְרִים.

הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת לְחָיֵיהֶם
מִבַּעַד עַנְנֵי נוֹצוֹת אֲצִילִים,
רוּחַ שַׁחֲרִית פּוֹרֶטֶת שִׁיר אַהֲבָה
עַל קְנֵי סוּף יְרֻקִּים.

הַבֵּט אֲהוּבִי, הִיא אוֹמֶרֶת,
אִי קָטָן עָטוּר דְּקָלִים,
נַחֲנֶה וְנָנוּחַ בְּשֶׁקֶט,
גַּם צֵידָה נִקַּח לַדְּרָכִים.

זֶהוּ אִי הַחָכְמָה,
הוּא אוֹמֵר לָהּ,
כָּאן גָּר מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים,
הוּא מַכִּיר וְיוֹדֵעַ כָּל דֶּרֶךְ,
הוּא עָבַר אֶת אָרְחוֹת הַחַיִּים.
הוּא יֵיטִיב לְהַתְווֹת מַסָּעֵנוּ,
אַךְ מְחִיר הוּא גּוֹבֶה, כֹּה יָקָר,
בְּאָבְדָן הַתְּמִימוּת נְשַׁלֵּם לוֹ,
נְתִיבֵנוּ יְשַׁנֶּה הוּא לָעַד.

נַעֲצֹר אֲהוּבִי, הִיא לוֹחֶשֶׁת,
הֵם עוֹצְרִים.

אִישׁ זָקֵן מְקַבֵּל פְּנֵיהֶם,
שָׂב שֵׂעָר וְכָפוּף, כְּמוּשׁ פָּנִים,
בְּגָדָיו צְחוֹרִים לְלֹא כֶּתֶם,
עֵינָיו מַעְיָנוֹת עֲמֻקִּים.

בְּרוּכִים הַבָּאִים, יַלְדֵי אֹשֶׁר,
אֶל גַּן עֵדֶן גַּרְעִין הַחַיִּים,
מַה תִּרְצוּ מֵהַגַּן לָקַחַת
כְּצֵידָה לַמַּסָּע בַּדְּרָכִים?

אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁאֹל רַק רָצִינוּ,
כִּי רַבִּים וְשׁוֹנִים הַנְּתִיבִים,
וְאֵי חוֹף בּוֹ נִבְנֶה אֶת בֵּיתֵנוּ,
וְנַכֶּה שֹׁרָשִׁים עֲמֻקִּים?

אָז חִיֵּךְ הַזָּקֵן וְאָמַר,
וְקוֹלוֹ צָלוּל וְעָמֹק,
הַנָּהָר רָחָב עַד אֵין קֵץ,
יוּבָלָיו רִבּוֹא רְבָבוֹת,
אֵין הַתְחָלָה אוֹ סוֹף לוֹ,
אַךְ יֵשׁ אֹשֶׁר שֶׁל מְקוֹרוֹת.

אִם בְּיַחַד תַּחְתְּרוּ,
כָּל אֶחָד בִּמְשוֹטוֹ,
וְקֶצֶב אֶחָד לָכֶם,
תְּתָאֲמוּ וְלֹא תִּתְחָרוּ;
אִם תָּחוּשׁוּ בַּזֶּרֶם הַנּוֹשֵׂא
וְעִמּוֹ תְּנַגְּנוּ,
תַּעַמְדוּ בְּסוּפוֹת וּבַגֶּשֶׁם
וְאִישׁ בִּרְעוּתוֹ תִּתְמְכוּ –
אָז תֵּישִׁיר סְפִינַתְכֶם בִּנְתִיבָהּ
וְתַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים,
וּבַיִת תִּבְנוּ לְתִפְאֶרֶת
וְיִהְיֶה לָכֶם בֵּית עוֹלָמִים.
יַלְדֵיכֶם הַמַּסָּע יַמְשִׁיכוּ,
כָּל אֶחָד אֶת דַּרְכּוֹ יִבְחַר,
יַלְדֵיהֶם אֶת דַּרְכָּם יַמְשִׁיכוּ,
כִּי אֵין קֵץ לַמַּסָּע בַּנָּהָר.


וְרָאִיתִי זוּגוֹת אוֹהֲבִים,
סְפִינָתָם עַל צִירָהּ סָבְבָה,
כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ חָתַר
וְשָׁקְעוּ וְאָבְדוּ בִּמְצוּלָה.
גַּם רָאִיתִי זוּגוֹת צְעִירִים,
שֶׁאָצָה לָהֶם דַּרְכָּם,
וְהִפְלִיגוּ בְּמַיִם רוֹגְזִים,
בִּמְעַרְבֹּלֶת שָׁקְעָה סְפִינָתָם.
אֲחֵרִים נֶגֶד זֶרֶם חָתְרוּ,
נִסְחֲפוּ עַד כִּי תַּשׁ כֹּחָם,
בְּעֶצֶב חָלְפוּ יְמֵיהֶם
וְלֹא נוֹדַע גּוֹרָלָם.


אֵלּוּ דְּבָרַי זוּג צָעִיר,
דִּבְרֵי אָדָם נִסָּה כֹּל,
יֵשׁ דְּרָכִים רַבּוֹת בַּנָּהָר
וְכֻלָּן לִפְנֵיכֶם פְּרוּשׂוֹת.
לְכָל אֶחָד גּוֹרָל מִשֶּׁלּוֹ,
כָּל הַנְּתִיבִים פְּתוּחִים,
בַּחֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר
וְזִרְמוּ עִם נְתִיב הַחַיִּים.

אֶל הַדֶּרֶךְ יָצָא זוּג צָעִיר,
יָפִים נִרְגָּשִׁים לַמַּסָּע,
סִירָתָם עֵץ אַלּוֹן מְשֻׁבָּח,
מַצְפְּנָם אַהֲבָה.