הָהָר
בַּהַתְחָלָה,
הָהָר הָיָה בִּלְתִּי נִגְמָר.
עֲנָנִים אֲפֹרִים
זָחֲלוּ עַל מוֹרְדוֹתָיו,
וְהַפִּסְגָּה הַקְּפוּאָה, הָרְחוֹקָה,
שִׁדְּרָה בְּזַעַף שֶׁל טִיטָן:
עֲזֹב.
אֵין סִכּוּי.
אֵין לְךָ כֹּחוֹת.
יִקַּח יָמִים, שָׁבוּעוֹת,
בַּסּוֹף אַתָּה תִּפֹּל, תִּכְלֶה.
חֲזֹר.
גָּדוֹל עָלֶיךָ.
יֵשׁ הָרִים יוֹתֵר קְטַנִּים.
יֵשׁ אֶתְגָּרִים פָּחוֹת מְסֻכָּנִים,
הַתְחֵל בָּהֶם, אַחַר תָּשׁוּב וּתְנַסֶּה.
חֲזֹר...
טִפַּסְתִּי.
יוֹם מְפָרֵךְ.
לַיְלָה מַקְפִּיא עֲצָמוֹת.
פַּחַד. צִנָּה.
הַפִּסְגָּה עֲדַיִן רְחוֹקָה. קְטַנָּה.
הַדֶּרֶךְ תְּלוּלָה,
אֵין סוֹף לָהּ.
טִפַּסְתִּי.
עוֹד יוֹם מְפָרֵךְ,
כְּשֶׁהָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת בְּזַעַם:
אִישׁ זָר,
יֵשׁ עוֹד זְמַן,
פְּנֵה לְאָחוֹרררר,
הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה קַלָּה,
שֶׁלִּי הוּא הָהָר,
אִם תַּמְשִׁיךְ
לְעוֹלָם לֹא תַּחֲזֹר.
טִפַּסְתִּי.
בָּכִיתִי וְטִפַּסְתִּי.
רָעַדְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי.
עָצַמְתִּי עֵינַי לַכְּאֵב
שֶׁחָתַךְ בִּבְשָׂרִי כְּסַכִּין מְלֻבֶּנֶת,
צָחַקְתִּי בְּבֶכִי לָעֲיֵפוּת
שֶׁנָּסְכָה חֹשֶׁךְ בְּעֵינַי.
וְטִפַּסְתִּי.
וְהִמְשַׁכְתִּי.
וְזָחַלְתִּי.
וְטִפַּסְתִּי.
וּמָעַדְתִּי,
וְאָחַזְתִּי בַּסֶּלַע בְּכָל כֹּחִי,
וְהִמְשַׁכְתִּי.
כָּל שְׁרִיר בְּגוּפִי
צָעַק, בָּכָה, מָחָה,
הַשֶּׁלֶג הֶעָנֹג לְרַגְלַי
הִצִּיעַ מִטָּה לִמְנוּחָה,
תַּכְרִיכִים שֶׁל שַׁלְוָה.
הִסַּסְתִּי לִשְׁנִיָּה...
וְהִמְשַׁכְתִּי.
הַזְּמַן אָבַד,
גּוּפִי שָׁכַח מִמַּכְאוֹבָיו,
מִתְּחוּשוֹתָיו,
מֵרְצוֹנוֹתָיו,
רַק לְטַפֵּס חָשַׁבְתִּי.
עוֹד פְּסִיעָה, עוֹד מֶטֶר.
עוֹד שָׁעָה, עוֹד מֵאָה.
הִמְשַׁכְתִּי.
לְלֹא הֶפְסֵק.
טִפַּסְתִּי.
טִפַּסְתִּי...
וּבֹקֶר אֶחָד בְּהָנֵץ הַחַמָּה,
בֹּקֶר קָפוּא
כְּשֶׁגְּלִידֵי הַקֶּרַח אוֹחֲזִים בִּזְקָנִי
שֶׁגָּדַל פֶּרֶא בַּמַּסָּע,
רָאִיתִי לְפֶתַע
שֶׁכָּל הָעוֹלָם לְרַגְלַי.
שֶׁהִגַּעְתִּי לִקְצֵה הָהָר, לַפִּסְגָּה,
וְכָל הַדְּרָכִים
מוֹבִילוֹת מַטָּה.
צָחַקְתִּי.
צָעַקְתִּי: הָעוֹלָם שֶׁלִּי!
בָּכִיתִי.
כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי.
שָׁמַעְתִּי...
שָׁמַעְתִּי אֶת הָרוּחַ לוֹחֶשֶׁת:
נִצַּחְתָּ.
הָהָר שֶׁלְּךָ
וַאֲנִי שִׁפְחָתְךָ,
אֶשָּׂא אוֹתְךָ בִּכְנָפַי
אֶל מִישׁוֹר הַתְּהִלָּה,
אֶל הֶהָמוֹן הַמְּחַכֶּה לְךָ
לְמַרְגְּלוֹת הַר הַהַצְלָחָה...
קַמְתִּי.
פָּרַשְׂתִּי יָדַי
וְהִקַּפְתִּי אֶת הַיְּקוּם כֻּלּוֹ בְּחִבּוּקִי.
הִבַּטְתִּי אֵיךְ עַל מִישׁוֹרִים
נִמְתָּח צִלִּי,
אָרֹךְ, שׁוֹאֵף אֶל אֹפֶק,
מְטַפֵּס עַל פְּנֵי גְּבָעוֹת,
חוֹצֶה נְחָלִים,
מַגִּיעַ אֶל יָם רָחוֹק,
וְנֶעֱלָם.
אָז הֵבַנְתִּי,
שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה לַשָּׁוְא.
שֶׁלְּהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה הִיא מַטָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
שֶׁנּוֹעֲדָה לִבְחֹן אֶת הָרָצוֹן
לָלֶכֶת כָּל הַדֶּרֶךְ
עַד לַנִּצָּחוֹן שֶׁל הָרוּחַ עַל הַחֹמֶר,
שֶׁל הַהַתְמָדָה עַל הַהַשְׁלָמָה;
וְאִם הִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם
לֹא יַעַצְרוּנִי כָּל כֹּחוֹת עוֹלָם.
בְּלִי כְּנָפַיִם עַפְתִּי אֶל מָרוֹם,
חַגְתִּי מֵעַל הַפִּסְגָּה,
דָּאִיתִי עַל מוֹרְדוֹתֶיהָ,
חָלַפְתִּי כְּחֵץ בֵּין עֲנָנִים צְחוֹרִים
וְחָזַרְתִּי לְמַרְגְּלוֹת הָהָר.
לַהַתְחָלָה.
וּכְשֶׁהִבַּטְתִּי שׁוּב מַעְלָה,
הָהָר כְּבָר לֹא הָיָה כֹּה מְרֻחָק,
כֹּה אַכְזָר.
הוּא הָיָה חָבֵר רָחוֹק,
שֻׁתָּף לַדֶּרֶךְ,
לַמַּסָּע.
הִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ לִמְנוּחָתוֹ,
וְיָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי,
בְּצִלּוֹ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה