הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים בַּדֶּרֶךְ
הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ מְאַבְּדִים בַּדֶּרֶךְ
נֶאֱסָפִים בַּשּׁוּלַיִם הָאֲפֹרִים שֶׁל הַחַיִּים,
מִשָּׁם הֵם מִתְבּוֹנְנִים בָּנוּ בְּמַבָּט מְזֻגָּג –
מַבָּט מְרֻחָק, מְעֻקַּר רְגָשׁוֹת, דָּהוּי.
הֵם הָיוּ פַּעַם אִתָּנוּ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה,
הֵם הָיוּ בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים, בְּקוֹלוֹת צְלוּלִים,
הֵם חָיוּ בְּתוֹכֵנוּ, לִוּוּ אוֹתָנוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ,
וְאָז נִדְחֲקוּ הַחוּצָה, אֶל הָעֲרָפֶל שֶׁבִּקְצֵה הַתּוֹדָעָה.
לִפְעָמִים, בִּלְוָיוֹת, הֵם קָמִים לִתְחִיָּה,
מוֹפִיעִים עֲגוּמֵי פַּרְצוּפִים מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה,
אוֹמְרִים "מִזְּמַן לֹא נִפְגַּשְׁנוּ", "מֶה חָדָשׁ אֶצְלְךָ?"
וְנֶעֱלָמִים שֵׁנִית, עִם הִסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
אֵין לָנוּ מָקוֹם לְכָל הָאֲנָשִׁים הָעֲזוּבִים הָאֵלֶּה,
אֵין לָהֶם פִּנָּה אַחַת אֶצְלֵנוּ בָּהּ יוּכְלוּ לָנוּחַ,
לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשָׁם לְרֶגַע עַל כָּרִית צְחוֹרָה
אוֹ לְהַטְבִּיעַ אֶת יְגוֹנָם בְּכוֹס יַיִן אָדוֹם.
גַּם אֵינֵנוּ יְכוֹלִים לִפְגֹּשׁ אוֹתָם שֵׁנִית –
אֵין חֲזָרָה בַּמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ שֶׁל הַחַיִּים,
וְהֵם, הֵם רַק צְלָלִים חִוְּרִים שֶׁל דְּמֻיּוֹת עָבָר,
בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים, הַפְּרוּשׂוֹת כַּעֲנָפִים בֶּעָתִיד.
וְרַק לִפְעָמִים, בַּלֵּילוֹת הַקּוֹדְרִים שֶׁל הַחֹרֶף,
הֵם יוֹצְאִים מִמַּחֲבוֹא הַשִּׁכָּחוֹן, הַחִדָּלוֹן,
מִתְרוֹצְצִים בַּחֲלוֹמֵנוּ כִּילָדִים עַל מִשְׁטַח שֶׁלֶג,
וּמְבַלִּים אִתָּנוּ עוֹד שָׁעָה אַחַת שֶׁל זִכָּרוֹן.
וְהִזַּלְתִּי דִּמְעָה עַל הַדֶּרֶךְ,
הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אָנוּ מְאַבְּדִים
אֲנָשִׁים שֶׁהֵם חֵלֶק מֵאִתָּנוּ,
הָאֲנָשִׁים בַּעֲרָפֶל הַזִּכָּרוֹן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה