וְנִפָּגֵשׁ כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ
וְנִפָּגֵשׁ כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ,
אֲנִי נוֹסֵעַ,
כְּשֶׁאָשׁוּב יִהְיֶה עוֹלָם שׁוֹנֶה –
אַל תְּמַהֲרִי.
הַזְּמַן אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם,
הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּכְבֶּה,
הַצֵּל יַמְשִׁיךְ בְּעִקְבוֹתֵינוּ
עַד הַגִּיעַ לֵיל.
בַּלַּיְלָה
יֶשְׁנָהּ בְּאֵר שֶׁכָּל הַמִּשְׁאָלוֹת
יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה
וּמְטַיְּלוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים,
בַּלַּיְלָה
כָּל כּוֹכָב בּוֹחֵר אָדָם
אוֹתוֹ הוּא מֵאִיר,
בַּמִּסְתָּרִים.
בַּשַּׁחַר,
יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים הוֹלְכִים אֵלָיו
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב זוֹרַחַת.
מָחָר יִהְיֶה מָחָר,
נוֹתַר לָנוּ קַמְצוּץ עַכְשָׁו,
נִחְיֶה אוֹתוֹ בְּיַחַד
הָאַהֲבָה
שֶׁנִּסְחֲפָה עַל פְּנֵי יַמִּים
לֹא שָׁבָה אֶל הַחוֹף.
הָרוּחַ,
הָרוּחַ שׁוּב נוֹשֵׂאת אוֹתִי
הַרְחֵק מֵעֵבֶר אֹפֶק,
אֲנִי רוֹצֶה עוֹד לְגִימָה
שֶׁל אֹשֶׁר בַּר חֲלוֹף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה