יום חמישי, 31 במרץ 2011

פעמוני הרוח

פַּעֲמוֹנֵי הָרוּחַ

אִשָּׁה,
גַּן עֵדֶן,
חָתוּם בְּחוֹמַת הַשֵּׂכֶל,
מֻקָּף בִּתְעָלָה עֲמֻקָּה
שֶׁל כְּאֵב עָבָר.
רוֹצָה, יוֹקֶדֶת, חוֹשֶׁשֶׁת:
עִם אָבְדָן הַשְּׁלִיטָה
הַכֹּל יֵעָלֵם,
לָעַד.
עֲלֵי הַזְּמַן נוֹשְׁרִים,
אִשָּׁה יָפָה,
קָרֵב הַחֹרֶף;
קַמְצוּץ אָבִיב נוֹתַר
לַפֵּרוֹת הָאֲסוּרִים
בְּטֶרֶם סְעָרָה.
הוֹרִידִי גֶּשֶׁר,
פִּתְחִי לִבֵּךְ
לְפִרְחֵי הָאֹשֶׁר,
לִצְלִיל הָאַהֲבָה
שֶׁל פַּעֲמוֹנֵי הָרוּחַ,
הַנּוֹקְשִׁים בְּרַכּוּת
עַל שַׁעֲרֵי הַבַּרְזֶל
שֶׁל חוֹמוֹתַיִךְ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה