יום חמישי, 31 במרץ 2011

הנדר

הַנֶּדֶר

כִּכְלוֹת כָּל הַקִּצִּין,
בְּאָבְדָן הַתִּקְוָה,
כְּשֶׁהַסּוֹף כֹּה קָרוֹב, אַכְזָר,
וְאֵין מוֹצָא,
אָדָם חִלּוֹנִי, אֶפִּיקוֹרוֹס, כּוֹפֵר,
פּוֹנֶה אֶל הָאֵל בּוֹ לֹא הֶאֱמִין כָּל חַיָּיו
וְאוֹמֵר:
קָצְרָה יָדִי, אָפַס כֹּחִי, נִשְׁבַּרְתִּי,
אֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ, אֵל עֶלְיוֹן,
אַתָּה מִפְלָטִי הָאַחֲרוֹן,
כָּל חַיַּי הִכְחַשְׁתִּי אֶת עֶצֶם קִיּוּמְךָ,
וְכָעֵת אֲנִי פּוֹנֶה מִיֵּאוּשׁ,
לֹא מֵאֱמוּנָה.

עָזְרֵנִי נָא! הַצֵּל אוֹתִי.
עֲשֵׂה נֵס.
וְאִם אָכֵן יִקְרֶה הַבִּלְתִּי יְאֻמַּן,
אִם אַחְלִים
וְשׁוּב אֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם,
דְּרָכַי אֲשַׁנֶּה,
אַאֲמִין שֶׁאַתָּה קַיָּם,
אֵדַע שֶׁיֵּשׁ מְכַוֵּן לָעוֹלָם,
אֶשְׁמֹר מִצְווֹתֶיךָ,
גְּדוֹלָה כִּקְטַנָּה,
אָשִׁיר לְךָ שִׁיר תְּהִלָּה
וְאֶתְרֹם מַרְבִּית הוֹנִי לִצְדָקָה.

וּלְמָחֳרָת נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת,
בַּפֶּתַח שְׁלִיחַ מִצְוָה,
מְסַפֵּר הוּא לַחוֹלֶה
עַל תְּרוּפָה חֲדָשָׁה,
עֲדַיִן בְּפִתּוּחַ,
אַךְ מֻתָּר לְנַסּוֹתָהּ
עַל אֲנָשִׁים אֲבוּדִים,
חוֹלִים לְלֹא תִּקְוָה.
שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל טִפּוּל,
הַמָּוֶת קָרוֹב כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,
וּלְבַסּוֹף הַמַּחֲלָה נִכְנַעַת;
הָאִישׁ קָם מִמִּטַּת חָלְיוֹ,
הַנֵּס קָרָה.

וּכְבָר מְחַלְחֵל הַסָּפֵק בְּעוֹרְקָיו,
כְּבָר חֲרָטָה.
מִקְרִיּוּת. אֵין קֶשֶׁר לַנֶּדֶר.
הֲרֵי נֵס לֹא קָרָה.
רַק פֻּתְּחָה תְּרוּפָה.
לָמָּה לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹת חַיַּי,
בְּשֶׁל דְּבַר הֶבֶל שֶׁאִישׁ לֹא שָׁמַע?
כֵּן, אֶתְרֹם מְעַט לִצְדָקָה,
וְגַם לְמֶחְקָר רְפוּאִי.
מִשָּׁם בָּאָה הַהַצָּלָה.
אֵין הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה,
הַנֶּדֶר דָּבָר לֹא שִׁנָּה.

וְהָאֵל יוֹדֵעַ כֹּל,
הָאֵל מֵרֹאשׁ יָדַע,
עָנְשוֹ שֶׁל הָאָדָם
בְּמוֹ יָדָיו נִקְבַּע.
כְּשֶׁהֵפֵר אֶת נִדְרוֹ
אִבֵּד אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה,
לֹא יִפְנֶה עוֹד לְכֹחַ עֶלְיוֹן,
בְּעַצְמוֹ לֹא יָשִׂים מִבְטַחוֹ,
נַפְשׁוֹ לֹא תִּמְצָא מְנוּחָה.
לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בָּעוֹלָם,
לְלֹא הַשְׁגָּחָה,
עַד שְׁעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה
יִחְיֶה לְלֹא אֱמוּנָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה