יום חמישי, 31 במרץ 2011

על גבעת האהבה

עַל גִּבְעַת הָאַהֲבָה

גִּבְעָה קְטַנָּה, עֵירֻמָּה,
סַבְיוֹנִים מְכַסִּים עֶרְוָתָהּ,
עֲצֵי אַלּוֹן בּוֹדְדִים
רוֹטְטִים בְּצִנָּה,
רוּחַ בֹּקֶר קָרָה.
כָּךְ נִפְגַּשְׁנוּ.

נַעֲרָה לוּלָבִית,
כּוֹבַע שַׁחְמָט קְטַן מִצְחִיָּה
וְרֶשֶׁת פַּרְפָּרִים עֲמֻקָּה,
לָצוּד אַהֲבָה יָצְאָה,
בֵּין פִּרְחֵי הַצּוּף
הַבּוֹעֲרִים בְּשָׁנִי.

מְשׁוֹרֵר בְּתוּלִי, רַךְ תַּלְתַּל,
מְחַפֵּשׂ הַשְׁרָאָה בַּשְּׁבִילִים,
בְּצִיּוּץ צִפּוֹרִים, בִּיפִי נַרְקִיסִים,
וְהַדַּף הַלָּבָן
מְחַכֶּה מְיֻתָּם
בְּחַדְרוֹ הַקָּטָן וְהַדַּל.

וְעָמַדְנוּ,
הֲלוּמִים מֵעָצְמַת הַמַּבָּט,
יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת
שֶׁל אַרְיֵה וּלְבִיאָה –
הַמִּפְגָּשׁ כְּבָר הָיָה.
הִתְמַזַּגְנוּ.

פַּרְפָּרִים?
בְּעֵינַי שְׁאֵלָה,
בְּעוֹרְקַי דָּם קָפָא,
מִמַּאֲרָב זִנְּקָה הָאַהֲבָה
וְלָכְדָה אֶת לִבִּי.
הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת.

רֶשֶׁת הַחַיִּים, חִיְּכָה,
מִקּוּרִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת,
מִדְּמָעוֹת שֶׁל תִּקְווֹת
נֶאֶרְגָה,
מְשַׁלֶּבֶת לְבָבוֹת בְּרִקְמָה שֶׁל אַהֲבָה –
אַל תִּירָא!

וּכְנָפַי, נַעֲרָה,
אֵיךְ אֶפְרֹשׂ?
אֵיךְ אַמְרִיא אֶל מָרוֹם
לְהָבִיא לָךְ שִׁירָה
חֲדָשָׁה רַעֲנַנָּה
מִצּוּף פִּרְחֵי הַפִּסְגָּה?

כָּל שִׁירֵי הָעוֹלָם,
בְּרֶשֶׁת הָאַהֲבָה מְקוֹמָם,
גַּם אִם בִּדְיוֹ הַצַּעַר יִכָּתְבוּ,
וְטִפַּת הַיַּיִן
בְּבֵית מַרְזֵחַ
תַּכְתִּים אֶת הַדַּף שֶׁנְּשָׂאָם.

שִׁירִי בַּר, עַלְמַת חֵן,
נִשָּׂא בָּרוּחַ בֵּין עֲנָנִים,
מְטַפֵּס עַל הַקֶּשֶׁת,
גּוֹלֵשׁ עַל צְבָעֶיהָ
הַרְחֵק בְּפַאֲתֵי מַעֲרָב,
וְדַרְכּוֹ הִיא דַּרְכִּי.

אָז גָּלְשָׁה דִּמְעָה,
עַל לֶחְיָהּ הָרַכָּה,
וְהַקֶּסֶם פָּג.
דּוֹמְמִים אֶת דַּרְכֵּנוּ הִמְשַׁכְנוּ,
שְׁנֵי זָרִים שֶׁדַּרְכָּם הִצְטַלְּבָה –
וּמִלָּה לֹא נֶאֶמְרָה
עַל גִּבְעַת הָאַהֲבָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה